על-פי שני דיווחים שפורסמו לאחרונה, ניתוח מעקפים (CABG) איננו מהווה גורם סיכון גדול לירידה אקוטית בתפקוד הקוגנטיבי או לשיטיון בטווח הארוך. ההנחה הרווחת שירידה בתפקוד הקוגנטיבי מתרחשת לאחר CABG מבוססת ככל הנראה על מחקרים שלא כללו קבוצות ביקורת ברות-השוואה.

במחקר הראשון נערך מעקב פרוספקטיבי אחר חולים שעברו CABG (כ-140 חולים שטופלו עם extracorporeal pump oxygenation ו-72 חולים שעברו ניתוח מסוג off-pump), אחר 99 חולים שסבלו ממחלת עורקים קורונרית (CAD) מדרגה דומה, ואחר 69 נבדקי ביקורת בריאים שהותאמו מבחינת גיל, מין והשכלה.

החוקרים ביצעו לחולים בדיקות נוירו-פסיכולוגיות בעת תחילת המחקר, כעבור 3 חודשים, וכעבור 12 חודשים. בתחילת המחקר, התקבלו בכל 3 קבוצות הנבדקים הסובלים מ-CAD דרוגים נמוכים באופן מובהק סטטיסטית בכל 8 תחומי הבדיקה הקוגנטיביים, בהשוואה לנבדקי הביקורת הבריאים.

בכל 4 קבוצות הנבדקים הופיע שיפור מדרגה דומה במצב הקוגנטיסי כעבור 3 חודשים וכעבור 12חודשים, אך בקרב החולים הסובלים מ-CAD נותרו הדרוגים נמוכים יותר ביחס לדרוגים שנתקבלו בקרב נבדקי הביקורת הבריאים.

לכן, טוענים החוקרים, במהלך תקופת מעקב בת 12 חודשים, לא נתקבלו עדויות מובהקות סטטיסטית לירידה במצב הקוגנטיבי באף אחת מקבוצות חולי ה-CAD, בהשוואה בינהן, או בהשוואה למצב בנבדקי הביקורת שאינם סובלים מבעית לב.

החוקרים משערים כי יתכן שהירידות במצב הקוגנטיבי קשורות לתפקוד קוגנטיבי לקוי שהוא משני למחלת כלי הדם במוח לפני הניתוח.

במחקר השני מסוג case-control השתתפו חולים הסובלים משיטיון ונבדקי ביקורת בריאים שהותאמו אליהם מבחינת גיל ומין (557 נבדקים בכל אחת משתי הקבוצות).

24 מהחולים הסובלים משיטיון ו-28 מנבדקי קבוצת הביקורת עברו CABG לפני הופעת השיטיון או במהלך השנה (ערך OR של 0.85, ערך p = 0.57). תוצאות דומות התקבלו באנליזות שהוגבלו למקרים של חולי אלצהיימר ולנבדקי הביקורת המתאימים להם (OR 0.78, p = 0.48).

החוקרים מסכמים כי הממצאים מעידים שניתוח CABG איננו גורם למחלת מוח תת-קלינית, ואיננו יוצר נטיה להתפתחות שיטיון או מחלת אלצהיימר בקרב החולים.

במאמר מערכת מצורף נכתב כי התוצאות העשויות לשנות את דעת הנוירולוגים בנוגע לבטיחות ה-CABG הינן חשובות שכן חולים רבים מצויים בסיכון להתפתחות מחלה קרדיווסקולרית.

לידיעה במדסקייפ

Neurology 2005;65:978-979,986-999.

<!–

–>