במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Dermatology מדווחים חוקרים על נתונים חדשים, מהם עולה כי Paroxetine (פאקסט) מהווה טיפול יעיל כנגד אריתמה עמידה לטיפול משנית לרוזציאה.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בחולים עם אודם משנית לרוזציאה העמיד לטיפול, אין אפשרויות טיפול מרובות. מטרתם כעת הייתה לבחון את היעילות והבטיחות של 12 שבועות טיפול ב- Paroxetine כנגד אודם בדרגה בינונית-עד-חמורה משנית לרוזציאה.
המחקר הרב-מרכזי, אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, כלל חולים עם אודם עמיד לטיפול ומשנית לרוזציאה אשר חולקו באקראי ביחס 1:1 לקבלת Paroxetine במינון 25 מ”ג ביום או פלסבו למשך 12 שבועות. התוצא העיקרי היה שיעור החולים שהשיגו מדד Clinical Erythema Assessment של 0, 1 או שיפור של שתי דרגות במדד מתחילת המחקר ועד לאחר 12 שבועות.
מדגם המחקר כלל 97 חולים שהשלימו את המחקר, מהם 49 טופלו ב- Paroxetine ו-48 בזרוע הפלסבו.
שיעורי התוצא העיקרי היו גבוהים יותר משמעותית בזרוע הטיפול ב- Paroxetine לעומת זרוע הפלסבו (42.9% לעומת 20.8%, P=0.02). המחקר ענה על חלק מתוצאי הסיום המשניים, דוגמת שיפור בהסמקה עם ירידה של לפחות 2 נקודות (44.9% לעומת 25%, p=0.04) ושיפור בהסמקה בכלל (2.4 לעומת 1.68, P=0.047), תחושת צריבה (46.9% לעומת 18.8%, p=0.003) ודיכאון (p=0.041).
תופעות הלוואי המדווחות הנפוצות ביותר על-רקע Paroxetine כללו סחרחורות, חולשה, בחילות, דיספפסיה ורעד שרירים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות וסבילות הטיפול ב-Paroxetine כאפשרות חליפית לטיפול בחולים עם אודם בדרגה בינונית-עד-חמורה משנית לרוזציאה.
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!