בעקבות הגשת ממצאי ועדת הבדיקה לחקר מותה של אושר דרעי ז”ל (בת 22 עם אלרגיה לחלב, אשר נפטרה באפריל 21′ מתגובה אלרגית, לאחר אכילת קינוח חלבי), השתתפו נציגי האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה, פרופ’ ארנון אליצור – יו”ר האיגוד, פרופ’ אלון הרשקו – יו”ר ועדת הבדיקה ופרופ’ אהרון קסל, בדיון עם נציגי משרד הבריאות בנוגע לממצאי הדו”ח.

ועד האיגוד לאלרגיה, בשם כלל חברי האיגוד, משתתף בצער המשפחה על אובדן אושר ז”ל, ומוסר:

“אנו משוכנעים שהמקרה הטראגי הזה לא היה גזירה משמיים, והוא מציג כשלים במספר נקודות קריטיות אותן ניתן למנוע. במסגרת הדיון, הגשנו למשרד הבריאות את המלצותנו, שמטרתן למנוע את המקרה הטראגי הבא של מוות מאלרגיה למזון.  לשמחתנו, היה קשב במשרד למסרים שלנו, ואנו תקווה שקיימת  במשרד הבריאות נכונות לפעול לשינוי. ברצוננו לציין כי, האיגוד לאלרגיה ואימונולוגיה הגיש למשרד הבריאות מספר פעמים בעבר, המלצות הנוגעות לאופן ההתנהלות בנושא אלרגיה למזון במדינת ישראל. לצערנו, עד כה, המלצותינו לא יושמו, והתנהלות משרד הבריאות בתחום אלרגיה למזון כיום, אינה עומדת בקנה אחד עם אמות מידה מקצועיות מקובלות בעולם. אנו תקווה שבעקבות הדו”ח, והדיון שנערך, המלצותינו יאומצו.

הנתונים מכל העולם, בדומה לישראל, מצביעים על כך שהסיכון לתגובות קטלניות באלרגיה למזון עולה בעיקר בגיל ההתבגרות ובמבוגרים צעירים. אף על פי כן, מירב ההשקעה בארץ של משרדי הממשלה באלרגיה למזון – מוכוונת לגילאים הצעירים יותר. לעומת זאת, מערכת התמיכה, הייעוץ וההסברה, בנוגע לאלרגיה למזון בקרב מתבגרים ומבוגרים צעירים (כאושר דרעי ז”ל), הנמצאים בסיכון המרבי, היא דלה ולוקה בחסר משמעותי.

בנוסף, המקרה של אושר ז”ל מדגים את החיוניות שבהחזקת מזרקי אפיפן בכל מקום, שמוכר או מגיש מזון. נושא הכנסת אפיפן למסעדות – כבר הועלה על ידינו מספר פעמים בעבר, אולם

לצערנו לא יושם. ברמת הרפואה הציבורית, קיים כמעט אפס מענה בפריפריה בתחום האלרגיה, כפי שהובהר בדו”ח וועדת הבדיקה. אין מומחה אלרגיה במרכזים הרפואיים בצפון הארץ: המרכז הרפואי גליל, המרכז הרפואי זיו בצפת ובית החולים פוריה בטבריה. בדרום – אין כלל מענה במרכז הרפואי יוספטל, ואפילו מרכז גדול כמו סורוקה, לא נותן מענה ראוי ביחס לגודל האוכלוסייה אותה הוא משרת”. בעיה נוספת, שעלתה מדו”ח ועדת הבדיקה, נוגעת לטיפול, שניתן לאושר דרעי ז”ל בהגעתה למיון.  אנו קוראים לעמיתנו העובדים במד”א ובמלר”דים, לבצע ריענונים בנוגע לטיפול בתגובות אנפילקטיות.

ממצא מטריד במיוחד, העולה מדו”ח ועדת הבדיקה, נוגע לזמינות הנמוכה של שירותי אלרגיה בקהילה. חלק גדול מהשירות באלרגיה אמור להיות אמבולטורי ובאחריות קופות החולים.

בתי החולים אמורים לספק שירות מתקדם של תגרים, בירור אלרגיה לתרופות, חיסונים, מעקב אחר חולים מורכבים וטיפולים באלרגיה.  במקומות רבים בארץ (ולא רק בפריפריה),   המענה הניתן כיום בתחום אלרגיה בקהילה – אינו מספק, ולעיתים אינו קיים כלל.  כתוצאה מכך, המטופלים מופנים למרפאות אלרגיה בבית החולים, וזמן ההמתנה הממוצע לבדיקת רופא אלרגיה בבית חולים עומד על 6-8 חודשים, ולתגר מזון – כשנה”.

לאור האמור לעיל, הגיש האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה את ההמלצות הבאות:

1. ברמת משרד הבריאות 

א. להגדיר את מקצוע האלרגיה בפריפריה – כמקצוע במצוקה.

ב. להקצות תקן ייעודי של מומחה באלרגיה לכל בית חולים בפריפריה.

ג.להקצות משאבים באופן המותאם למידת הסיכון הקיימת בגילאים השונים, כאשר הסיכון עולה באופן משמעותי במתבגרים ובמבוגרים צעירים 

ד. לחייב מסעדות להחזיק מזרקי אפיפן ולעבור הדרכות לגבי אופן השימוש בו

ה. להקים תכנית הסברה לאומית לאלרגיה למזון – כן לבטיחות, לא לחרדה 

ו. להקים תכנית הסברה לאומית בנוגע לחשיבות שבנשיאת מזרק אפיפן ולגבי אופן השימוש בו

ז. לוודא שכל ההתנהלות המקצועית בנושא אלרגיה מול התקשורת – תתבצע תוך התייעצות עם האיגוד המקצועי

2. ברמת בתי החולים:

א. לחייב מרכזים רפואיים בינוניים – גדולים לפתוח יחידת אלרגיה מוכרת להתמחות

ב. לבצע ריענונים בנוגע לאופן הטיפול בתגובות אנפילקטיות במיון

3. ברמת קופות החולים:

א. לחייב כל קופ”ח למנות אחראי תחום אלרגיה

ב. לחייב כל קופת חולים לתת שירות אלרגיה אמבולטורי במרחק סביר מהמבוטח

ג. להכניס מבחני תמיכה באלרגיה, הכוללים תזכורות למטופלים ולרופאים המטפלים. 

לדוגמה- רישום אפיפן למטופלים הסובלים מאלרגיה למזון