במאמר שפורסם בכתב העת The Journal of Allergy and Clinical Immunology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הטיפול ב- Astegolimabלא הביא לשיפור מובהק סטטיסטית בחולים עם אטופיק דרמטיטיס.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי Astegolimab הינו מעכב של IL-33/ST2, כאשר לאחר הקישור לקולטן ST2 התרופה מעכב את מעבר אותות במסלול IL-33 ומובילה להפחתת תהליכי דלקת בתיווך IL-33.
המחקר אקראי, כפל-סמיות, מבוקר-פלסבו, בשלב 2, כלל חולים בגילאי 18-75 שנים עם אטופיק דרמטיטיס כרונית, אשר חולקו לזרוע טיפול ב- Astegolimab (33 חולים) או פלסבו (32 חולים).
החולים קיבלו Astegolimab במינן 490 מ”ג או פלסבו ביום הראשון ולאחר 4, 8 ו-12 שבועות, אשר ניתנו כארבע זריקות תת-עוריות לבטן, ביחד עם מנת העמסה של 245 מ”ג של Astegolimab או פלסבו דרך שתי זריקות תת-עורית ביום 8.
מתחילת המחקר ועד שבוע 16, החולים בזרוע הטיפול ב- Astegolimab חוו ירידה ממוצעת של 51.47% במדד EASI (או Eczema Area and Severity Index), אשר הוגדר כתוצא העיקרי של המחקר, זאת בהשוואה לירידה של 58.24% בזרוע הפלסבו. ההבדל בין הקבוצות עמד על 6.77% ולא היה מובהק סטטיסטית.
כמו כן, החוקרים לא מצאו הבדלים מובהקים סטטיסטית בין הקבוצות בהערכת התוצאים המשניים, כולל שינויים במדדי Investigator Global Assessment, גרד, פני שטח גוף עם מעורבות אטופיק דרמטיטיס, חומרת מחלה, או ירידה של 75% ומעלה במדד EASI.
כאשר החוקרים בחנו סמנים אפשריים, הם זיהו ירידה קלה באאזנופילים בדם וברמות IL-5 בזרוע Astegolimab לאחר 16 שבועות, אך שינויים אלו לא היו שונים באופן מובהק סטטיסטית לעומת קבוצת הפלסבו.
בקבוצת הפלסבו תועדה מגמת ירידה בחציון אחוז השינוי ברמות CCL13 בדם מתחילת המחקר ועד לשבוע 16, אך החוקרים לא זיהו הבדלים דומים בזרוע הטיפול ב- Astegolimab.
במהלך תקופת המחקר תועדו 75 אירועים חריגים ב-49.2% מהמטופלים, עם שיעור גבוה יותר של חולים שחוו לפחות תופעת לוואי אחת בזרוע הפלסבו לעומת זרוע ההתערבות (58.1% לעומת 41.2%). כל האירועים הללו היו בדרגת חומרה של 1 או 2. בנוסף לאטופיק דרמטיטיס, תופעות לוואי נפוצות נוספות כללו נזופרינגיטיס, דלקת לחמית, גסטרואנטריטיס ויראלי, כאבי בטן וצמרמורות.
בסיכומו של דבר, החוקרים לא זיהו מגמות ברורות של שיפור או החמרה בתוצאות בכל אחד ממדדי היעילות עם Astegolimab, למרות שהחשיפה הפרמקוקינטית הייתה מספקת בכדי לזהות השפעה במידה וזו אכן קיימת.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי מעידים כי ייתכן ועיכוב ציר IL-33/ST2 אינו מספק להשגת תועלת כלשהי בטיפול בחולים עם אטופיק דרמטיטיס.
J Allergy Clin Immunol, 2022
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!