במאמר שפורסם בכתב העת AIDS מדווחים חוקרים כל ממצאי מחקר חדש, מהם עולה כי אין קשר בין חשיפה תוך-רחמית לטיפול אנטי-רטרוויראלי ובין הפרעות התפתחות בילדים שאינם נושאים את הנגיף. שיעורי הפרעות נוירו-התפתחותיות גבוהים יותר בקרב יילודים שנחשפו אך לא נדבקו בנגיף; עם זאת, שימוש אימהי בחומרים אסורים עשוי להיות גורם משמעותי בכך.
החוקרים השלימו מחקר עוקבה מבוקר, אשר כלל נתונים אודות 446 ילדים שנחשפו ולא נדבקו בנגיף HIV ו-1,323 ילדים שלא נחשפו ולא נדבקו בנגיף HIV (תואמים ביחס 1:3 בגיל, מין ואזור מגורים), אשר נולדו בין 1990-2012.
בקרב ילדים עם היסטוריה של חשיפה, אך ללא הדבקה לנגיף HIV, תועדו סיכויים גבוהים יותר של לידה מוקדמת (P<0.0001) ועליה של למעלה מכפליים בשיעורי אוטיזם, הפרעות נפשיות, תסמונת היפר קינטית ועיכוב התפתחותי, בהשוואה לביקורות תואמות (p<0.02) בניתוח לא-מתוקן. הקשר הנ”ל היה חלש יותר לאחר תקנון לשימוש אימהי בחומרים ממכרים ו/או עישון (יחס סיכויים מתוקן של 1.67, p=0.011).
בקרב ילדים שנחשפו ל-HIV, אך לא נדבקו בנגיף, תועד סיכוי גבוה יותר לכל הפרעה נוירו-התפתחותית, בהשוואה לביקורות תואמות; עם זאת, לא תועדה עדות לעליה בסיכון להפרעות נוירו-התפתחותיות עם משפחת תרופות מסוימת, או עם משך טיפול מסוים.
החוקרים מסכמים וכותבים כי הממצאים מדגישים את הצורך בתמיכה הוליסטית לנשים הרות וכן ניטור זהיר אחר ההתפתחות של ילדים שנחשפו אך לא נדבקו בנגיף HIV לאחר הינקות. עוד דרושות התערבויות מוקדמות, בפרט בקרב אלו שנולדו מוקדם ואלו שנחשפו לחומרים ממכרים.
AIDS. 2018;32(17):2583-2592
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!