מאת ד”ר נגה ליפשיץ

ב-30 בנובמבר 2009 פרסם ה- World Health Organization (WHO) הנחיות חדשות לטיפול ומניעה של HIV.

אנשי ה-WHO מסרו כי ההנחיות החדשות מבוססות על המידע העדכני ביותר הקיים. ההנחיות החדשות כוללות המלצה להתחיל טיפול אנטי-ויראלי (antiretroviral drugs, ARV) מוקדם יותר במתבגרים ומבוגרים, המלצה להשתמש בתרופות עם פחות תופעות לוואי, אשר נוחות יותר לנטילה, וטיפול תרופתי למשך זמן ארוך יותר. לראשונה כוללות ההנחיות המלצה לאימהות נשאיות HIV ליטול את הטיפול התרופתי במהלך ההנקה, על מנת למנוע את העברת הזיהום לתינוק.

ההנחיות החדשות הנוגעות לטיפול התרופתי כוללות:

1.      יש להתחיל במתן ARV כאשר ספירת תאי ה-CD4 מגיעה ל-350 תאים/מ”מ3 בכל נשאי ה-HIV, כולל בנשים הרות, וללא קשר לנוכחות תסמינים. ההנחיות הקודמות משנת 2006 המליצו על התחלת טיפול בספירת תאי ה-CD4 של 200 תאים/מ”מ3 או פחות. מאז פורסמו מספר מחקרים, אשר הדגימו כי מתן מוקדם יותר של הטיפול קשור לתחלואה ותמותה נמוכות יותר.

2.      מומלץ על הפסקת הטיפול ב- Stavudine (d4T) בכל המדינות, לאור דיווחים על תופעות לוואי בלתי הפיכות, הכוללות נוירופתיה פריפרית ואטרופית רקמות שומן. חוקרי ה-WHO מסרו כי במדינות מתפתחות עדיין נעשה בתרופה שימוש כתרופת קו ראשון, לאור עלותה הנמוכה וזמינותה הגבוהה. חלופות טיפוליות מומלצות כוללות את Zidovudine (AZT, רטרוביר, גלקסו סמית קליין) ו- Tenofovir (ויראד, נאופארם).

3.      יש להרחיב את הניטור המעבדתי אחר המטופלים, על מנת לשפר את איכות הטיפול. הבדיקות המומלצות כוללות ספירת תאי CD4 ובדיקת עומס נגיפי, אך הנחיות ה-WHO מדגישות כי אין למנוע מתן של ARV באזורים בהן הבדיקות אינן זמינות.

כמו כן, הנחיות ה-WHO שמות דגש על מניעת ההעברה של HIV מהאם לתינוק. ההנחיות החדשות ממליצות על מתן ARV לכל החיים בנשאיות HIV הזקוקות לטיפול, ועל טיפול קצר טווח במטרה למנוע העברה של הנגיף לילד. המלצה חדשה אחת היא להתחיל במתן ARV כבר בשבוע 14 להיריון, ולהמשיך בטיפול עד לסיום ההנקה. ההמלצות הקודמות משנת 2006 המליצו על התחלת הטיפול בנשים הרות נשאיות HIV רק בטרימסטר השלישי.

אפשרויות הטיפול התרופתי בנשים הרות כוללות מתן יומי של AZT לאם ולתינוק למשך 6 שבועות מהלידה, והמשך הטיפול בתינוק עד לתום תקופת ההנקה, או לחלופין מתן טיפול הכולל 3 תרופות לאם במהלך ההיריון ולאורך תקופת ההנקה, וכן טיפול מניעתי לתינוק עד לגיל 6 שבועות.

בעבודות קודמות נמצא, כי מתן ARV מסוגל למנוע ביעילות את העברת הנגיף מהאם לעובר במהלך ההנקה. מתן מוקדם יותר של הטיפול התרופתי מעורר את מערכת החיסון, מצמצם את הסיכון לתחלואה ותמותה מ-HIV, וכן את הסיכון להעברה של HIV ושחפת.

המלצות ה-WHO לטיפול באם ובתינוק כוללות:

1.      מתן ARV לכל החיים בנשים הרות עם מחלה קלינית חמורה או מתקדמת, או עם ספירת CD4 נמוכה מ-350 תאים/מ”מ3, ללא קשר לתסמינים.

2.      המלצה להמשיך בהנקה עד גיל 12 חודשים, כל עוד האם הנשאית או התינוק נוטלים ARV במהלך תקופה זו. מטרת ההמלצה היא לצמצם את הסיכון להעברת הנגיף ולשפר את הישרדות התינוקות. חלופה נוספת לנשאיות מניקות כוללת מתן Nevirapine לתינוק מהלידה ועד לסיום ההנקה, בנשים שנטלו AZT במהלך ההיריון. כמו כן, בנשים שטופלו ב-3 תרופות במהלך ההיריון ניתן להמשיך בטיפול עד לסיום ההנקה.

אנשי ה-WHO ממליצים לכל אזור לבחון האם המשך הנקה יחד עם טיפול ב-ARV, או לחלופין שימוש בפורמולה להזנה עדיפים לאוכלוסיה הספציפית. לדבריהם, ההמלצות החדשות עשויות לצמצם את הסיכון להעברת HIV מהאם לתינוק ל-5% או פחות, ואף לשפר את הישרדות התינוקות והילדים.

בהנחיות החדשות ניתן דגש גם על שיפור הגישה והזמינות לטיפול התרופתי במדינות עניות. ע”פ הפרסום, הגורמים העיקריים אשר מגבילים את זמינות הטיפול כוללים ביטוח מוגבל, מקורות כלכליים מצומצמים, ואי-שילוב של תכנית למניעת HIV במסגרת שירותי בריאות הילד.

צפוי כי אימוץ ההנחיות יוביל למתן מוקדם יותר של הטיפול ועליה בהוצאות הבריאות. עם זאת, בהמשך צפויה גם ירידה בהוצאות האשפוז, ירידה במספר ימי המחלה ועליה בייצור, ירידה במספר הילדים שהתייתמו בשל AIDS וכן ירידה במספר מקרי ההעברה של HIV.

בכוונת ה-WHO לספק תמיכה למדינות שיאמצו את ההנחיות החדשות, במטרה לשפר את בריאות נשאי ה-HIV, לצמצם את מספר מקרי ההדבקה, ולהציל חיים.

לפרסום ה-WHO

לידיעה במדסקייפ