במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון את איכות הנתונים אודות הקשר בין פרצטמול בזמן היריון ובין הסיכון להפרעות מהספקטרום של אוטיזם והפרעת קשב או היפראקטיביות בצאצאים. הם השלימו סקירה מקיפה של סקירות שיטתיות קודמות שפורסמו במאגרי Medline, Embase, PsycINFO ו-Cochrane Database of Systematic Reviews, לצד מאגרי נתונים נוספים.

הסקירה כללה סקירות שיטתיות של מחקרים אקראיים ומחקרי עוקבה, מקרה־ביקורת או מחקרי חתך שדיווחו על שימוש אימהי בפרצטמול בזמן היריון ואבחנה של הפרעות מהספקטרום של אוטיזם או הפרעת קשב או היפראקטיביות בצאצאים. החוקרים אספו נתונים מהסקירות השונות, כולל תקנונים לערפלנים מרכזיים (מאפייני האם, התוויה למתן פרצטמול וגורמים משפחתיים) וערפלנים שלא נמדדו.

החיפוש הוביל לזיהוי 9 סקירות (40 מחקרים) שדיווחו על הפרעות מהספקטרום של אוטיזם (שישה מחקרים) והפרעת קשב או היפראקטיביות (17 מחקרים) בצאצאים. החפיפה בין המחקרים המקוריים שנכללו בסקירות הייתה גבוהה מאוד (שטח מכוסה מתוקן של 23%). הסקירות דיווחו על קשר אפשרי עד חזק בין שימוש אימהי בפרצטמול ובין הפרעות מהספקטרום של אוטיזם, הפרעת קשב או היפראקטיביות בצאצא.

שבע מתוך תשע סקירות הציעו לנקוט משנה זהירות בעת פירוש הממצאים לנוכח הסיכון האפשרי להטיות ולערפלנים במחקרים שנכללו. דרגת הבטחון בממצאים בסקירות הייתה נמוכה (שתי סקירות) עד נמוכה באופן חמור (שבע סקירות) על פי קריטריוני AMSTAR 2 (או A MeaSurement Tool to Assess Systematic Reviews). רק סקירה אחת כללה שני מחקרים שדיווחו על אוטיזם ועל הפרעת קשב או היפראקטיביות עם תקנון הולם לגורמים משפחתיים ולערפלנים לא מדידים עם ניתוחים מתוקנים לאחאים. בשני המחקרים, הסיכון המוגבר לאוטיזם בצאצא (מחקר אחד, יחס סיכון של 1.05, רווח בר־סמך 95% של 1.02 – 1.08) והפרעת קשב או היפראקטיביות (שני מחקרים, יחס סיכון של 1.07, רווח בר־סמך 95% של 1.05 – 1.10 ויחס סיכון של 2.02, רווח בר־סמך 95% של 1.17 – 3.25) שנמצאו משמעותיים בניתוח כולל, נמצאו לא משמעותיים סטטיסטית כאשר בוצע תיקנון לאחאים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי יש בספרות הרפואית סקירות המדווחת על קשר בין שימוש אימהי בפרצטמול בזמן היריון ובין אוטיזם או הפרעת קשב או היפראקטיביות בצאצא, אך האיכות נמוכה. בסיס העדויות הזמין כיום אינו מספיק כדי להצביע באופן דפיניטיבי על קשר בין חשיפה תוך־רחמית לפרצטמול ובין הסיכון להפרעות אלו בילדות.

למאמר

הערות העורך, ד”ר ברנרד ברזילי, מנהל אגף ילודים ופגים, מרכז רפואי מעייני הישועה:
מאמר זה הוא סיכום של כל מה שידוע עד כה בספרות על קשר בין נטילת אקמול בהריון לבין קשר להפרעות על הספקטרום האוטיסטי או הפרעת קשב וריכוז אצל ילודים. אפילו שאין מחקרים איכותיים רבים, המחקרים מצביעים על עלייה קלה בסיכון לכך, אולם בשל מיעוט העדויות אין להתייחס לכך בפסקנות אלא לשקול כל מקרה לגופו.