הפרעת קשב וריכוז (ADHD) היא מצב נוירו־התפתחותי המאופיין בתסמינים מוגברים של חוסר קשב והיפראקטיביות ו/או אימפולסיביות. בקרב נשים (במקור females, לרבות מי שסווגו כנקבות בלידה assigned females at birth), קיים תת אבחון של ADHD, בין השאר בשל הסתמנות שונה, וחסרי ידע לגבי הקשר בין תסמיני ADHD לבין הורמוני מין. סקירה שיטתית שפורסמה ביולי 2025 נועדה לסכם את העדויות הקיימות על הקשר בין תסמיני ADHD (כולל תגובתיות לטיפול תרופתי) לבין הורמוני מין בנשים.

החיפוש נערך במאגרי המידע Ovid MEDLINE, Embase ו-PsycINFO החל משנת 1980 ועד ינואר 2025. בסקירה נכללו 11 מחקרים שבחנו תסמיני ADHD בהקשר של שינויים הורמונליים בנשים, ובהם מחקרים שחקרו ספציפית ADHD והורמוני מין, ו/או צמתים הורמונליים דוגמת התבגרות מינית (puberty), מחזור וסת והריון. סינתזה נרטיבית שימשה להפקת נתונים, תוך קיבוץ מחקרים לפי שלב הורמונלי.

העדויות הצביעו במידה רבה על קשר בין תסמיני ADHD לבין הורמוני מין בנשים. חלק מהמחקרים שנכללו הצביעו על הפחתת תסמיני היפראקטיביות עם ההתקדמות בהתפתחות המינית, ועל החמרה בתסמיני הקשב בתחילת השלב הלוטאלי, מיד לאחר הביוץ.

תחילת השלב הלוטאלי (לאחר הביוץ), המאופיין באסטרדיול נמוך ופרוגסטרון גבוה, נמצא קשור להחמרה בתסמיני אימפולסיביות והיפראקטיביות. לעומתו, השלב הלוטאלי המאוחר (קדם וסתי) נמצא קשור להחמרה בחוסר קשב והפרעה לתפקודים ניהוליים, ולתסמינים נלווים כמו דיכאון או חרדה.

ישנה עדות מוגבלת לכך שיעילות תרופות ל-ADHD עשויה לרדת בשלבים מסוימים של המחזור החודשי, ובמיוחד בשלב לוטאלי מאוחר (קדם וסתי). הגברת מינון תרופות סטימולנטיות לפני הוסת הראתה שיפור בתסמיני ADHD ובמצב הרוח.

מגבלות הסקירה נעוצות במספר המחקרים הקטן, לעיתים קרובות עם גדלי מדגם קטנים ושונות ניכרת באוכלוסיות המשתתפים ובהגדרת התוצאים. מחקר נוסף ממוקד לשאלה זו הוא הכרחי, ובמיוחד מחקר סביב צמתים הורמונליים נוספים, דוגמת גיל המעבר, שלגביו לא נמצאו כלל מחקרים אמפיריים.

למאמר

ד”ר ליאור ברוך רופאת משפחה, רפואה מגדרית ורפואה גאה.

ADHD and Sex Hormones in Females: A Systematic Review

Osianlis, E., Thomas, E.H., Jenkins, L.M. and Gurvich, C., 2025. ADHD and Sex Hormones in Females: A Systematic Review. Journal of Attention Disorders, p.10870547251332319.