ADHD

האם טיפול ב-Methylphenidate מעלה את הסיכון להפרעות קצב בילדים? (BMJ)

מתוצאות מחקר חדש, שפורסמו בכתב העת BMJ, עולה כי טיפול ב- Methylphenidate, המשמש לעיתים קרובות לטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD), מלווה בסיכון מוגבר להפרעות קצב לב, בפרט בילדים וצעירים עם מחלת לב מולדת.

החוקרים אספו נתונים אודות ילדים וצעירים שטופלו ב- Methylphenidate ואירועים קרדיווסקולאריים ממערכת הביטוח הרפואי הארצי בדרום קוריאה בתקופה שבין 2008-2011. הם התבססו על סדרת מקרים עם בקרה-עצמית, כאשר זיהו את כל החולים עד גיל 17 שנים עם לפחות תיעוד אחד של אבחנת ADHD.  כל החולים טופלו ב- Methylphenidate ואובחנו עם אירוע קרדיווסקולארי. אירועים קרדיווסקולאריים הוגדרו כהפרעות קצב, יתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי איסכמי ואי-ספיקת לב.

לאחר מכן החוקרים השוו את הופעת אירועים קרדיווסקולאריים לפני ואחרי חשיפה ל- Methylphenidate עם הופעת אירועים אלו במהלך חשיפה לטיפול התרופתי. תקופות הסיכון סווגו כ-1-3 ימים, 4-7 ימים, 8-14 ימים, 15-28 ימים, 29-56 ימים ולמעלה מ-56 ימים לאחר התחלת הטיפול ב- Methylphenidate.

החוקרים זיהו 1224 משתתפים עם אירוע קרדיווסקולארי, כולל 864 הפרעות קצב, 396 מקרים של יתר לחץ דם, 52 מקרים של אוטם שריר הלב, 67 מקרים של אירוע מוחי איסכמי ו-44 מקרים של אי-ספיקת לב.

משך הטיפול הממוצע ב- Methylphenidate עמד על 0.5 שנים לכלל האירועים למעט אי-ספיקת לב, בה משך החשיפה הממוצע עמד על 0.3 שנים. הגיל החציוני בעת חשיפה ראשונה עמד על 11-13 שנים ובעת האירוע הראשון עמד על 11-13 שנים.

לאורך כל תקופות הסיכון, החוקרים זיהו עליה משמעותית בסיכון להפרעות קצב, עם יחס שיעור היארעות מתוקן של 1.61, שעלה ל-2.01 בימים 1-3 לאחר חשיפה ראשונית. הסיכון המוגבר לא נותר עוד מובהק לאחר 56 ימים מהתחלת הטיפול.

מניתוח לפי תתי-קבוצות עלה כי הסיכון להפרעות קצב היה גבוה יותר בחולים עם מחלת לב מולדת, בהשוואה לאלו ללא מחלה זו, עם יחס שיעורי היארעות של 3.49 לעומת 1.34.

החוקרים לא זיהו עליה כוללת בסיכון ליתר לחץ דם, אוטם שריר הלב, אירוע מוחי, או אי-ספיקת לב, על-רקע חשיפה ל- Methylphenidate. עם זאת, תועד סיכון מוגבר ליתר לחץ דם בימים 4-7 לאחר החשיפה, וזוהה סיכון מוגבר לאוטם שריר הלב בימים 8-14, 15-28 ו-29-56 לאחר החשיפה.

החוקרים קוראים להשלים מחקרים נוספים על-מנת לאשר את תוצאות המחקר באוכלוסיות אחרות ולהבין את גורמי הסיכון לסיבוכים אלו.

BMJ. Published online May 31, 2016

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    תוצאות מבטיחות לאפליקציית CBT לטיפול במבוגרים צעירים עם חרדה (JAMA Netw Open)

    אפליקציה מונחית-עצמית למכשיר הנייד לטיפול קוגניטיבי-התנהגותי (Cognitive Behavioral Therapy, או CBT) מלווה בירידה משמעותית בתסמיני חרדה במבוגרים צעירים עם הפרעות חרדה לאחר שלושה שבועות, עם המשך שיפור לאורך 12 שבועות, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. מדגם המחקר כלל 59 מבוגרים בגילאי 18-25 שנים (גיל ממוצע של 23 שנים; […]

  • בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מבוגרים ששרדו מחלה ממארת (J Nat Comprehensive Cancer Netw)

    במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the National Comprehensive Cancer Network עולה כי בדידות מלווה בסיכון מוגבר לתמותה בקרב מטופלים ששרדו מחלה ממארת. בעקבות ממצאי המחקר ממליצים החוקרים לשלב בדיקות סקר לבדידות כחלק מההערכה האונקולוגית של חולי סרטן. מדגם המחקר כלל מבוגרים בגילאי 50 שנים ומעלה ששרדו מחלה ממארת ונכללו במחקר Health and Retirement Study […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    סיכון מוגבר לאובדנות בקרב בני זוג של חולים עם מחלות ממאירות (JAMA Oncology)

    בני ובנות זוג של חולים עם מחלה ממארת מצויים בסיכון מוגבר לאובדנות, בפרט במהלך השנה הראשונה לאחר אבחנת המחלה הממארת אצל בן/בת זוגם, כך עולה מתוצאות מחקר חדש מדנמרק שפורסמו בכתב העת JAMA Oncology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על מצוקה פסיכולוגית גבוהה יותר והפרעות פסיכיאטריות משמעותיות בקרב בני ובנות זוג […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה