ADHD

התועלת של התערבויות התנהגותיות בטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות (J Am Acad Child Adolesc Psychiatry)

במאמר שפורסם בכתב העת Journal of the American Academy of Child & Adolescent Psychiatry, מדווחים חוקרים על ממצאי מטה-אנליזה חדשה, המעידה על התועלת של התערבויות התנהגותיות בטיפול בהפרעות קשב, ריכוז והיפראקטיביות (ADHD או Attention-Deficit/Hyperactivity Disorder) הן על תפקוד הילדים והן על תפקוד ההורים.

הסקירה כללה 32 מחקרים של משתתפים צעירים עם ADHD ומהנתונים עולה כי במשפחות שלקחו חלק בהתערבויות התנהגותיות תועד שיפור משמעותי בהורות ובתחושת התפקוד כהורים, כמו גם שיפור בהפרעות התנהגות בילדים.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי התערבויות התנהגותיות מומלצות כטיפול בהפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. עם זאת, מטה-אנליזה שפורסמה לאחרונה לא זיהתה השפעה על התסמינים העיקריים של ADHD. הסקירה הנוכחית מרחיבה את טווח התוצאות בילדים ובהורים.

החוקרים ערכו חיפוש במאגרי PubMed, Ovid, Web of Knowledge, ERIC ו-CINAHAL (עד 5 בפברואר, 2013) וזיהו מחקרים אקראיים ומבוקרים להערכת מגוון תוצאות בילדים ובהורים, בילדים ומתבגרים שאובחנו עם ADHD.

החוקרים בחנו את הנתונים אודות 32 מבין 2,057 רשומות רפואיות וזיהו שיפור משמעותי באיכות ההורות (הבדל ממוצע מתוקן להורות חיובית של 0.68 והבדל ממוצע מתוקן להורות שלילית של 0.57); תפיסה עצמית של הורות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.37) והפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות בילדים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.35), הפרעות התנהגות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.26), כישורים חברתיים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.47) והישגים אקדמיים (הבדל ממוצע מתוקן של 0.28). כאשר החוקרים השלימו הערכות סמויות, הם מצאו כי ההשפעה של ההתערבויות נותרה משמעותית בתחומי הורות (הבדל ממוצע מתוקן להורות חיובית של 0.63 והבדל ממוצע מתוקן להורות שלילית של 0.43) והפרעות התנהגות (הבדל ממוצע מתוקן של 0.31).

בניגוד להעדר עדויות סמויות להפחת תסמיני ADHD, התערבויות התנהגותיות השפיעו לטובה על מגוון תוצאים אחרים בטיפול בחולים עם הפרעת קשב, ריכוז והיפראקטיביות. יש עדויות מנתונים סמויים לפיהם התערבויות אלו מביאות לשיפור בהורות ולהפחתת בעיות התנהגות בילדים.

J Am Acad Child Adolesc Psychiatry. 2014;53

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    האם לדחק וחרדה בזמן הריון השפעה על משך ההיריון? (Eur J Epidemiol)

    במאמר שפורסם בכתב העת European Journal of Epidemiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה קשר אפשרי בין תחושת דחק וחרדה בזמן הריון ובין סיכון מוגבר ללידה בשבוע מוקדם יותר, אך רק בשבועות מוקדמים של ההיריון. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי למרות שהאטיולוגיה אינה ידועה היטב, לידה מוקדמת מהווה סוגיה רפואית חשובה מאחר והינה […]

  • היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    היסטוריה של הפלות חוזרות מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות דמנציה (Eur J Epidemiol)

    בנשים עם היסטוריה של הפלות חוזרות תועד סיכון מוגבר להתפתחות דמנציה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Epidemiology. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי עוד ועוד עדויות מצביעות על הקשר בין היסטוריה פוריות ורביה, כולל גיל הופעת מחזור ווסת ראשון, ולדנות וגיל בעת הופעת מנופאוזה, ובין הסיכון להתפתחות דמנציה. עם זאת, אין […]

  • תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    תכשירים אנטי-פסיכוטיים מסוימים מלווים בסיכון מוגבר לדלקת ריאות (JAMA Psychiatry)

    טיפול במינון גבוה של תרופות אנטי-פסיכוטיות, בפרט Quetiapine, Clozapine ו-Olanzapine, מלווה בסיכון מוגבר לדלקת ריאות בחולים עם סכיזופרניה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Psychiatry. טיפול מונותרפי בתכשירים עם עומס אנטי-כולינרגי גבוה גם מעלה את הסיכון לדלקת ריאות. החוקרים התבססו על מספר מאגרי נתונים ארציים ובחנו את הנתונים אודות חולים שטופלו בשל סכיזופרניה […]

  • האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    האם חרדה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון? (Br J Gen Pract)

    בחולים עם אבחנה של חרדה סיכון גבוה כפליים להתפתחות מחלת פרקינסון, בהשוואה לאלו ללא הפרעת חרדה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת British Journal of General Practice. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חרדה הינה מאפיין ידוע של השלבים המוקדמים של מחלת פרקינסון, אך אין מידע אודות הסיכון העתידי למחלת פרקינסון באלו עם הופעה חדשה […]

  • שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית (British Journal of Dermatology)

    מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Dermatology עולה שכיחות גבוהה של חרדה ודיכאון בחולים עם מלנומה עורית ממארת. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי העומס הפסיכולוגי של מלנומה עורית עשוי להשפיע על מכלול הטיפול בחולים, כולל היענות לטיפול, סיכויי הישנות ותמותה. עם זאת, אין נתונים רבים אודות השכיחות וגורמי הסיכון לחרדה ודיכאון באוכלוסיית […]

  • תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    תוצאות מבטיחות למשלב Naltrexone עם Bupropion לטיפול בהפרעת שימוש במתאפטמינים (Addiction)

    מתן זריקה בשחרור ממושך של Naltrexone בשילוב עם טיפול פומי ב-Bupropion בשחרור ממושך (משלב NTX + BUPN) הדגים תוצאות מבטיחות בטיפול במקרים של הפרעת שימוש במתאפטמינים בדרגה בינונית או חמורה עם ירידה משמעותית בשימוש בתכשירים אלו, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Addiction. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי השימוש במתאפטמינים עלה ברחבי העולם, […]

  • בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    בדידות כרונית מלווה בסיכון מוגבר לאירועים מוחיים (eClinicalMedicine)

    במבוגרים מעל גיל 50 שנים המדווחים על בדידות רבה תועדה עליה של 56% בסיכון לאירועים מוחיים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת eClinicalMedicine. החוקרים התבססו על נתונים ממחקר Health and Retirement Study לשנים 2006-2018 לבחינת הקשר בין בדידות והיארעות אירוע מוחי לאורך הזמן. בין השנים 2006 ו-2008 השיבו 12,161 מבוגרים מעל גיל 50 שנים […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה