Addictions

עדויות נוספות לפיהן צריכת אלכוהול מתונה משפרת תפקוד קוגניטיבי (מתוך הכנס השנתי ה-26 של Alzheimer’s Disease International Conference)

מוח גירוי חשמלי

צריכת אלכוהול רבה מלווה בסיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי, בעוד שצריכה מעטה עד בינונית של אלכוהול מפחיתה את הסיכון הנ”ל, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שהוצגו בכנס השנתי ה-26 של Alzheimer’s Disease International Conference.

החוקרים מצאו כי צריכת אלכוהול שבועית בנבדקים עם הפרעה בתפקוד הקוגניטיבי הייתה גבוהה יותר משמעותית, עם ממוצע של 861.89 גרם לשבוע, בהשוואה לקבוצת הנבדקים עם תפקוד קוגניטיבי תקין, עם ממוצע של 241.21 גרם לשבוע (P<0.001). מדדי MMSE (Mini-Mental Status Examination) היו גם הם גבוהים יותר בקרב אלו ששתו כמות אלכוהול מתונה בהשוואה לאלו שלא שתו אלכוהול ואלו ששתו כמות אלכוהול רבה.

החוקרים מוסיפים כי מתוצאות המחקר עולה כ פעילות גופנית במשך למעלה משלושים דקות ליום מלווה בירידה של 60% בסיכון להפרעה בתפקוד הקוגניטיבי, בהשוואה להעדר פעילות גופנית, עם יחס סיכויים מתוקן של 0.40 (p=0.02). אלו שדיווחו על פעילות גופנית בתדירות של פחות משלושים דקות ביום עדיין תועדה ירידה של 48% בסיכון להפרעה קוגניטיבית, עם יחס סיכויים מתוקן של 0.52 (p=0.05).

במסגרת המחקר נכללו 314 מבוגרים והחוקרים העריכו את מדדי MMSE, וכן את הנתונים הדמוגרפים, מחלות רקע והרגלי צריכת אלכוהול. שתיית אלכוהול רבה הוגדרה בנוכחות צריכה של למעלה מ-400 גרם אלכוהול בגברים או למעלה מ-280 גרם אלכוהול בנשים. שתיית אלכוהול קלה ומתונה הוגדרו בנוכחות צריכה של פחות מ-400 גרם בגברים ופחות מ-280 גרם בנשים.

החוקרים מצאו כי באלו שצרכו אלכוהול בכמות מעטה יחס הסיכויים המתוקן לליקוי קוגניטיבי היה 0.28 (P=0.004), בעוד שצריכה מתונה לוותה ביחס סיכויים מתוקן של 0.15 (p<0.001). מנגד, עם שתיית אלכוהול רבה יחס הסיכויים המתוקן עמד על 4.94 (p=0.001).

החוקרים מציינים כי מדובר במחקר חתך ולא ניתן לקבוע בוודאות כי ישנו קשר סיבה ותוצאה, אך זוהה קשר בין צריכת אלכוהול רבה ובין סיכון מוגבר לליקוי קוגניטיבי, בעוד שצריכת אלכוהול קלה עד בינונית לוות בסיכון מופחת.

מתוך הכנס השנתי ה-26 של Alzheimer’s Disease International Conference

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה