Acne

הנחיות חדשות בנושא בוטוליזם מתמקדות באירועים רבי נפגעים (מתוך הודעת ה-CDC)

רעלן בוטולינום הוא החומר הרעיל ביותר המוכר כיום ושאיפה של 1-3 ננוגרם בלבד של הרעלן לקילוגרם משקל גוף מהווה מנה קטלנית. כעת, המרכז לבקרת מחלות ומניעתן פרסם את ההנחיות המקיפות הראשונות מסוגן אודות אבחנה וטיפול בבוטליזם. מומחי ה-CDC עבדו על הנחיות אלו משנת 2015 ולאורך השנים פורסמו 15 סקירות שיטתיות בנושא.

בשנת 2016, ה-CDC ערך שני פורומים מורחבים וכינס 72 מומחים לסדנא. מעבר לנושאים הנוגעים לאבחנה וטיפול, ניתן דגש למצבים הדורשים טיפול במספר חולים במקביל ושיקולים אתיים בטיפול.

בעוד שרופאים יודעים לספק טיפול לחולה הפרטני, בעיתות משבר, כאשר חולים רבים עלולים להתקבל לבתי חולים בעקבות התקפת טרור, הדגש חייב לעבור לאוכלוסיה ולא לחולה הבודד. המומחים בחנו נושאים הנוגעים למיון חולים, הוספת מיטות וטיפול בחולים כאשר בתי החולים מוצפים עקב שטף של חולים במצב חמורה.

אירועים רבי נפגעים דומים למצבי הדחק עימם התמודדו אנשי צוות רפואי בשנה האחרונה על-רקע מגפת הקורונה, אשר דרשה ניהול נכון של המשאבים ואנשי הצוות אל מול השטף הגדול של חולים במצב קשה.

המומחים מסבירים כי בוטוליזם הינה מחלה נדירה ולכן עלול להיות קשה להגיע לאבחנה. הם קוראים לבתי חולים לפתח פרוטוקולים לעיתות משב כחלק מתכניות מוכנות למצבי חירום. התסמינים מתחילים לרוב בשיתוק עצבים קרדיאליים ולרוב יש שיתוק רפה סימטרי ההולך ויורד. התסמינים עשויים להתקדם לכשל נשימתי ותמותה. רמזים נוספים העשויים לכוון לאבחנה כוללים העדר חסרים תחושתיים והעדר כאב.

התסמינים עלולים להטעות כי מדובר במיאסתניה גראביס או תסמונת גיליאן ברה, אם כי האחרון מתאפיין בשיתוק עולה.

במקרים של בוטוליזם עקב הרעלת מזון, הקאות מופיעות במחצית מהחולים. שימורים ביתיים מקולקלים מהווים את גורם הסיכון המג’ורי. למרות שהרעלן נהרס במהירות בחום, נבגי החיידקים אינם נהרסים בקלות. בוטוליזם עקב זיהום פצע נפוץ בעיקר בקרב מזריקי סמים.

חשוב להדגיש כי בוטוליזם אינה אבחנה דחופה אשר תתבצע על בסיס הממצאים הקליניים. בדיקות מעבדה לאבחנה דורשות זמן ארוך מדי ומבוצעות רק במעבדות בריאות הציבור. אין לדחות את ההחלטה למתן אנטי-רעלן עד לאישור האבחנה.

על רופאים ליצור קשר מיידי עם רשויות הבריאות בכל מקרה של חשד לבוטוליזם ואלו יארגנו ייעוץ מומחים.

הטיפול באנטי-רעלן הינו הטיפול הספציפי היחיד לזיהום זה. עם מתן מוקדם, עדיף בתוך 24-48 שעות מהופעת התסמינים, הטיפול עשוי לעצור את התקדמות השיתוק. עם זאת, הנוגדן לא יביא לנסיגה בשיתוק קיים. במידה והשיתוק ממשיך להתקדם לאחר 24-48 שעות, הנוגדן עדיין צפוי להיות יעיל.

למרות שההנחיות הנוכחיות מתמקדות במיון וטיפול במקרים של אירועים רבי נפגעים עקב בוטוליזם, חשוב להדגיש כי באתר ה-CDC יש התייחסות להתפרצויות שמקורן במזון ומניעה של זיהומים אלו.

מתוך הודעת ה-CDC

לידיעה במדסקייפ

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    האם טרשת נפוצה מגנה מפני מחלת אלצהיימר? (Annals of Neurology)

    פתולוגיה של משקעי עמילואיד, המאפיינת מחלת אלצהיימר, נמוכה ב-50% בחולים עם טרשת נפוצה בהשוואה לאלו ללא המחלה הנוירולוגית, כך עולה מניתוח נתוני סמנים בדם. במאמר שפורסם בכתב העת Annals of Neurology כותבים החוקרים כי הממצאים מעידים על השפעה מגנה אפשרית של טרשת נפוצה מפני מחלת אלצהיימר. מדגם המחקר כלל 100 חולים עם טרשת נפוצה (גיל […]

  • מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי אישר מתן Ocrelizumab בזריקה תת-עורית לטיפול בטרשת נפוצה (מתוך הודעת ה-FDA)

    מנהל המזון והתרופות האמריקאי (Food and Drug Administration) אישר פורמולה תת-עורית של Ocrelizumab (אוקרוואס) לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. הזריקה התת-עורית ניתנת על-ידי איש צוות רפואי בתוך כאשר דקות והינה הזריקה התת-עורית הראשונה והיחידה מסוגה הניתנת פעמיים בשנה ומאושרת לטיפול בטרשת נפוצה התקפית וטרשת נפוצה מתקדמת ראשונית. האישור הנוכחי מבוסס על נתונים […]

  • האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    האם נוגדי-היסטמינים עלולים לעורר פרכוסים בילדים? (JAMA Netw Open)

    טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון מלווה בעליה משמעותית בסיכון להופעת פרכוסים בילדים, עליה הבולטת במיוחד באלו בגילאי 6-24 חודשים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. החוקרים מקוריאה השלימו מחקר חתך להערכת הסיכון לפרכוסים על-רקע טיפול בנוגדי-היסטמינים מדור ראשון. הם בחנו את הנתונים אודות 11,729 ילדים עם אירוע פרכוסי (ביקור בחדר מיון עם […]

  • תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    תוצאות מבטיחות לפסילוציבין במינון גבוה לטיפול בדיכאון (BMJ)

    מינון גבוה של פסילוציבין מלווה בהקלה גדולה יותר בתסמיני דיכאון לעומת פלסבו או Escitalopram, ללא סיכון מוגבר לאירועים חריגים חמורים, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת BMJ. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת התועלת של טיפול מונותרפי בתכשירים פסיכדליים לעומת Escitalopram בחולים עם אבחנה קלינית של דיכאון. הסקירה כללה 811 משתתפים (גיל ממוצע של 42.49 […]

  • פעילות גופנית מפחיתה סיכון לאשפוזים בקשישים (Am J Prev Medicine)

    פעילות גופנית מפחיתה סיכון לאשפוזים בקשישים (Am J Prev Medicine)

    הקפדה על תכנית אימונים מובנית מלווה בסיכון מופחת לאשפוזים מכל-סיבה בקרב קשישים, עם הבדלים בתועלת לפי מגדר, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת American Journal of Preventive Medicine. מחקר העוקבה הרטרוספקטיבי כלל 718 קשישים (גיל ממוצע של 69.5 שנים, 76.5% נשים) שלקחו חלק בתכנית אימונים מובנית ופרטנית בחדר כושר פרטי. המשתתפים השלימו אימונים […]

  • האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    האם קטמין עדיף על נזעי חשמל בטיפול בדיכאון בינוני עמיד לטיפול? (JAMA Netw Open)

    בחולים עם דיכאון בדרגה מתונה עד פחות מחמורה העמיד לטיפול קודם תתכן תועלת לטיפול בקטמין במקום ניסיון טיפול בנזעי חשמל (Electroconvulsive Therapy, או ECT), כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חולים עם דיכאון עמיד לטיפול סובלים מעומס תחלואה רב ושיעורים גבוהים יותר של פגיעה עצמית […]

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה מלוות בהפחתת שיעורי בדיקות סקר בעתיד (Ann Intern Med)

    בנשים שקיבלו תוצאות חיוביות-שגויות בבדיקת ממוגרפיה תועד סיכוי נמוך יותר לחזרה להשלמת בדיקות סקר לממאירות בעתיד, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Annals of Internal Medicine. החוקרים בחנו את הנתונים אודות למעלה משלוש מיליון בדיקות סקר ממוגרפיה של למעלה ממיליון נשים בגילאי 40-73 שנים בקרוב למ-200 מרכזים רפואיים ברשת Breast Cancer Surveillance Consortium בין […]

  • הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת באמצעות משחקי וידאו דו-ממדיים או טכנולוגיית מציאות מדומה תלת-ממדית יעילה להקלה על חרדה מניתוח בילדים (Anesthesia & Analgesia)

    הסחת דעת פסיבית באמצעות סרטונים דו-ממדיים או מציאות מדומה תלת-ממדית דומה ביעילות להקלה על חרדה בילדים במהלך השראת הרדמה לפני התערבות ניתוחית, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Anesthesia & Anaglesia. החוקרים השלימו מחקר אקראי ומבוקר שכלל 188 ילדים (גילאי 4-13 שנים) שעברו ניתוח אלקטיבי או דחוף תחת הרדמה כללית בבית חולים אחד באוסטרליה. […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה