בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות משלוש מדיניות נורדיות תועד סיכון מוגבר למחלות לב וכלי דם, בהשוואה לנשים ללא תסמונת שחלות פוליציסטיות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Journal of Endocrinology. הסיכון המוגבר נותר בנשים עם מדד מסת גוף נמוך מ-25 וללא סוכרת מסוג 2.

החוקרים השלימו מחקר גדול בשלוש מדינות נורדיות להערכת הסיכון הפרוספקטיבי למחלות לב וכלי דם בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות ו-587,810 ביקורות מדנמרק (גיל חציוני של 28 שנים), פינלנד (גיל חציוני של 29 שנים) ושבדיה (גיל חציוני של 29 שנים), עם משך מעקב חציוני שנע בין 8 עד 10 שנים.

החוקרים הוציאו מהמחקר נשים עם תחלואה קרדיווסקולארית קודמת או מצבים המחקים תסמונת שחלות פוליציסטיות דוגמת אקרומגליה, תסמונת קושינג או תסמונת טרנר.

התוצא העיקרי היה מחלה קרדיווסקולארית, אשר הוגדרה כאירוע קרדיווסקולארי מג’ורי (אוטם לבבי חד, מחלה צרברווסקולארית, תמותה קרדיווסקולארית, או אי-ספיקת לב), תסחיף ריאתי או פקקת ורידים עמוקים.

מהנתונים עולה כי הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית היה גבוה יותר בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות מדנמרק (יחס סיכון מתוקן של 1.21, רווח בר-סמך 95% של 1.11-1.31), פינלנד (יחס סיכון מתוקן של 1.39, רווח בר-סמך 95% של 1.25-1.53) ושבדיה (יחס סיכון מתוקן של 1.24,רווח בר-סמך 95% של 1.18-1.31) לעומת ביקורות.

במטה-אנליזה משולבת שכללה נתונים מכל המדינות, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית, תסחיף ריאתי או פקקת ורידים עמוקים, ואירועים קרדיווסקולאריים מג’וריים, היה גבוה יותר ב-27%, 30% ו-21%, בהתאמה, בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות לעומת ביקורות.

יתרה מזאת, הסיכון לתחלואה קרדיווסקולארית היה גבוה ב-40% בנשים עם תסמונת שחלות פוליציסטיות עם מדד מסת גוף קטן מ-25 וללא אבחנה של סוכרת מסוג 2 (יחס סיכון מתוקן של 1.40, רווח בר-סמך 95% של 1.26-1.55).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהגברת המודעות לסיכון הקרדיווסקולארי עקב תסמונת שחלות פוליציסטיות גם בנשים צעירות ובעלות משקל תקין.

Eur J Endocrinol, Dec 24, 2025

לידיעה במדסקייפ