במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים מברצלונה על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול מונותרפי ב- Belimumab כנגד לופוס לווה בשיעורי הפוגה דומים לטיפול משולב עם Belimumab ודיכוי חיסוני, לצד מדד LLDAS (או Lupus Low Disease Activity State) ושיעורי התלקחות דומים.
המחקר הרטרוספקטיבי מבוסס על נתונים ממאגר Spanish Belimumab Registry במטרה להשוות את יעילות Belimumab בלבד לעומת משלב Belimumab עם דיכוי חיסוני במבוגרים עם לופוס. מדגם המחקר כלל 258 חולים עם לופוס (גיל ממוצע של 41.9 שנים, 91.5% נשים) שקיבלו Belimumab למשך לפחות 12 חודשים: 177 חולים טופלו ב- Belimumab עם דיכוי חיסוני ו-81 חולים טופלו ב- Belimumab בלבד.
התוצא העיקרי היה הפוגה לאחר שנה, אשר הוגדר לפי קריטריוני DORIS משנת 2021. תוצאים משניים כללו השגת LLDAS, תגובה לפי הערכת רופא, טיפול בסטרואידים, שיעורי התלקחות והתקדמות נזק לאיברי מטרה, כולם נבדקו בתחילת המחקר, לאחר 6 חודשים ו-12 חודשים.
מהנתונים עולה כי בקרב מטופלים ב- Belimumab עם דיכוי חיסוני תועדה שיעורי הימצאות גבוהים יותר של מעורבות המטולוגית (74.6% לעומת 54.3%) וכלייתית (39.0% לעומת 24.7%) וביטויים עוריים כולל פריחה (62.1% לעומת 43.2%) וכיבים בפה/אף (46.0% לעומת 30.9%) לעומת חולים תחת Belimumab בלבד.
לאחר 12 חודשים, שיעורי הפוגה עמדו על 48.1% בחולים תחת טיפול משולב ועל 51.4% עם טיפול מונותרפי ב- Belimumab, ללא הבדל מובהק סטטיסטי בין הקבוצות.
הן טיפול מונותרפי והן טיפול משולב הובילו לירידה דומה במדד SLE Disease Activity Index, עם שיעורי התקלחות וחומרת התלקחות דומים בין הקבוצות. לא תועדו הבדלים בין הקבוצות בשיעור החולים שהשיגו LLDAS לאחר שנה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע בזיהוי תתי-קבוצות של חולים בהם טיפול מונותרפי ב- Belimumab מהווה אפשרות טיפול סבירה בחולים עם לופוס, לפחות ללא מעורבות כלייתית.
Rheumatology, Feb 6, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!