במטופלים עם עודף-משקל במהלך הילדות סיכון מוגבר למחלת לב כלילית בבגרות, אך ירידה מוקדמת במשקל הגוף לפני גיל הבגרות עשויה להפחית סיכון זה, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת JAMA Pediatrics. באלו שפיתחו עודף משקל במהלך הבגרות תועד סיכון ארוך-טווח גבוה עוד יותר למחלת לב כלילית במהלך הבגרות, בהשוואה לאלו שנותרו עם משקל עודף מתקופת הילדות.

מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה משבדיה בחן אם תיקון עודף-משקל בתקופת הילדות לפני הבגרות מפחית את הסיכון למחלת לב כלילית בבגרות. מדגם המחקר כלל 103,232 משתתפים (מדד מסת גוף ממוצע בילדות של 15.6, 44.5% נשים) שנולדו בין 1945 ועד 1968 והיו במעקב מגיל 22 שנים למשך תקופה ממוצעת של 37.8 שנים עד דצמבר 2021.

עודף-משקל והשמנת-יתר בילדות נבחנו על-פי ערכי סף המוגדרים ע”י International Obesity Task Force; עם זאת, בבגרות צעירה, עודף-משקל הוגדר כמדד מסת גוף של 25-30 והשמנה הוגדרה בנוכחות מדד מסת גוף של 30 ומעלה.

התוצא העיקרי היה אירוע מחלת לב כלילית ראשון (פטאלי או לא-פטאלי).

הן עודף-משקל בילדות (יחס סיכון של 1.15, רווח בר-סמך 95% של 1.02-1.28) והן עודף-משקל בבגרות צעירה (יחס סיכון של 1.71, רווח בר-סמך 95% של 1.56-1.86) לוו בסיכון מוגבר למחלת לב כלילית בבגרות, כאשר עודף-משקל בבגרות מוקדמת לוותה בסיכון גבוה יותר משמעותית לעודף-משקל בילדות.

באלו שתיקנו את המשקל לפני תקופת הבגרות תועד סיכון דומה למחלת לב כלילית במהלך הבגרות כמו באלו ששמרו על משקל גוף תקין (יחס סיכון של 0.98, רווח בר-סמך 95% של 0.84-1.14).

באלו עם עודף-משקל שהופיע בגיל ההתבגרות ונותרו עם עודף-משקל תועד סיכון גבוה ב-83% ו-53% בסיכון למחלת לב כלילית במהלך הבגרות, בהתאמה, בהשוואה לאלו ששמרו על משקל תקין. יתרה מזאת, באלו עם עודף-משקל בגיל ההתבגרות תועד סיכון מוגבר ב-23% למחלת לב כלילית בבגרות, בהשוואה לאלו שנותרו עם עודף-משקל.

החוקרים מסכמים וכותבים כי דרושים מאמצים ברמת בריאות הציבור למניעת מחלת לב כלילית הכוללים התערבויות בגיל צעיר, כמו גם טיפול מוקדם בעודף-משקל בילדות ובגיל ההתבגרות.

JAMA Pediatrics, Dec 1, 2025

לידיעה במדסקייפ