במאמר שפורסם בכתב העת Rheumatology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Vunakizumab, נוגדן חד-שבטי כנגד IL-17A, הוביל לשיפור גדול יותר בתגובה בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה, בהשוואה לפלסבו. השיפור תועד לאחר 12 שבועות ונותר לאורך 24 שבועות, עם תופעות לוואי משנית לטיפול בדרגה קלה-עד-בינונית.
המחקר מבוקר-פלסבו בשלב 2 נערך ב-19 בתי חולים ברחבי סין ובחן את היעילות והבטיחות של Vunakizumab ב-112 חולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית פעילה במטרה לקבוע את המינון האופטימאלי.
מדגם המחקר כלל חולים בגילאי 18-75 שנים עם מדד מסת גוף של 18-32, שענו על הקריטריונים לאבחנת דלקת מפרקים פסוריאטית, עם תסמינים במשך לפחות שישה חודשים ומחלה פעילה בתחילת המחקר (לפחות שלושה מפרקים נפוחים ורגישים), עם לפחות נגע פסוריאזיס רובדי פעיל אחד.
החולים חולקו באקראי לקבלת Vunakizumab במינון 120 מ”ג (38 חולים), Vunakizumab במינון 240 מ”ג (37 חולים), או פלסבו (37 חולים), אשר ניתנו בזריקה תת-עורית במרווחים ספציפיים (שבועות 0, 2, 4 ו-8), כאשר חולים בזרוע הפלסבו חצו לקבלת Vunakizumab במינון 120 מ”ג או 240 מ”ג לאחר 12 שבועות ועד השלמת 20 שבועות. אלו שחולקו מלכתחילה לקבלת Vunakizumab המשיכו בטפול כל ארבעה שבועות עד שבוע 20.
התוצא העיקרי היה שיעורי תגובה לפי ACR20 לאחר 12 שבועות, אשר הוגדרה כשיפור של לפחות 20% מתחילת המחקר במספר מפרקים נפוחים ורגישים ובשלושה מבין חמישה תחומים: הערכות גלובאליות של המטופלים והרופאים, הערכות כאב, מוגבלות ומדדי דלקת. תוצאי סיום משניים כללו את שיעורי התגובה לפי ACR50/70, כמו גם שינויים במדד DAS-28, CRP, מדד HAQ-DI ומדד PASI מתחילת המחקר עד לאחר 12 שבועות.
לאחר 12 שבועות, שיעורי התגובה לפי ACR20 עמד ועל 47.4% בזרוע הטיפול ב- Vunakizumab במינון 120 מ”ג, 59.5% באלו שטופלו ב- Vunakizumab במינון 240 מ”ג, בהשוואה ל-21.6% בזרוע הפלסבו.
שיעורי התגובה לפי ACR50 היו גבוהים יותר עם Vunakizumab במינון 120 מ”ג או 240 מ”ג (28.9% ו-43.2%, בהתאמה) לעומת פלסבו (0% בשני המקרים). ממצאים דומים תועדו עם הערכת שיעורי ACR70.
יעילות Vunakizumab נשמרה לאורך 24 שבועות, כאשר שיפור תועד בחולים שחצו מפלסבו – Vunakizumab לאחר 12 שבועות.
הטיפול ב- Vunakizumab נסבל היטב, עם תופעות לוואי משנית לטיפול בדרגה קלה או בינונית. במהלך 12 השבועות הראשונים לטיפול, 73.7% מהמטופלים ב- Vunakizumab במינון 120 מ”ג, 64.9% מהמטופלים ב- Vunakizumab במינון 240 מ”ג ו-70.3% מאלו בזרוע הפלסבו דיווחו על לפחות אירוע חריג אחד משנית לטיפול, כאשר התופעות הנפוצות בקבוצת הטיפול הפעיל כללו זיהומים בדרכי נשימה עליונות, היפרטריגליצרדמיה והיפראוריצמיה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים ביעילות דומה של Vunakizumab למעכבים אחרים של IL-17 בחולים עם דלקת מפרקים פסוריאטית.
Rheumatology, Feb 3, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!