דוח חדש של ארגון ה־OECD מדגיש כי הארכת תוחלת החיים לבדה אינה מספיקה: המטרה המרכזית צריכה להיות הארכת שנות החיים הבריאות והעצמאיות.

לפי הדוח, ללא שינוי במדיניות הציבורית צפויה עלייה חדה בהוצאות הבריאות והסיעוד, לצד מחסור בכוח אדם ופגיעה בצמיחה הכלכלית. המשמעות היא שהזדקנות האוכלוסייה איננה רק סוגיה רפואית או חברתית, אלא גם אתגר מקרו־כלכלי מהמעלה הראשונה.

הפער בין תוחלת החיים לתוחלת החיים הבריאה

הדוח מצביע על כך שבשנים האחרונות נרשמה האטה בקצב העלייה בתוחלת החיים במדינות ה־OECD. נוסף על כך, חלק ניכר מהשנים הנוספות לחיים מלווה במוגבלויות, מחלות כרוניות וירידה תפקודית.

בשנת 2021 עמד הפער הממוצע בין תוחלת החיים לבין ‘תוחלת החיים הבריאה’ בגיל 60 על כ־5.7 שנים. כלומר, כרבע מתקופת החיים לאחר גיל 60 מאופיינת במוגבלות, בירידה תפקודית או בצורך בטיפול מתמשך.

עוד עולה מהדוח כי שיעור בני 65–74 הסובלים משתי מחלות כרוניות לפחות עלה משמעותית בעשור האחרון, ומדינות רבות מדווחות על גידול במוגבלויות כבר בגיל הביניים.

מערכות הבריאות אינן מותאמות די הצורך

אחת הבעיות המרכזיות שמזהה הדוח היא חוסר ההתאמה של מערכות הבריאות והסיעוד לצרכים המורכבים של האוכלוסייה המבוגרת. אנשים מבוגרים זקוקים לטיפול רב־תחומי ומתואם, אך בפועל השירותים מפוצלים בין מוסדות וספקים שונים.

פחות ממחצית מהמבוגרים בני לפחות 65 סבורים שקיים תיאום טוב בין שירותי הבריאות לשירותי הסיעוד. בנוסף, רק כרבע מבני לפחות 65 עומדים בהמלצות ארגון הבריאות העולמי לפעילות גופנית שבועית.

הדוח מציין גם כי רמת האוריינות הבריאותית והדיגיטלית בקרב מבוגרים נמוכה יחסית, דבר המקשה על ניהול מחלות כרוניות ועל קבלת החלטות רפואיות מושכלות.

השקעה במניעה – רווח בריאותי וכלכלי

אחד המסרים המרכזיים בדוח הוא שהשקעה ב’הזדקנות בריאה’ היא גם השקעה כלכלית משתלמת.

תחזיות ה־OECD מראות כי הוצאות הבריאות הציבוריות צפויות לעלות משמעותית עד שנת 2040, בעוד הוצאות הסיעוד צפויות כמעט להכפיל את עצמן עד שנת 2050. במקביל, שיעור האוכלוסייה בגיל העבודה צפוי לרדת, דבר שעלול לפגוע ביכולת לממן שירותים ציבוריים.

הדוח מדגיש כי שיפור בריאותם של מבוגרים עשוי להפחית אשפוזים, לצמצם הוצאות עתידיות ולשמור על עצמאות תפקודית לאורך זמן.

למרות זאת, מדינות ה־OECD מקצות כיום בממוצע רק כ־3% מהוצאות הבריאות שלהן לתחום המניעה. לפי החישובים המוצגים בדוח, עלייה של 10% בהשקעה במניעה עשויה להפחית בכ־0.9% את שיעור המחלות הכרוניות בתוך חמש שנים.

צעדי מניעה אפקטיביים כוללים:

• עידוד פעילות גופנית
• קמפיינים להפסקת עישון
• חיסונים
• איתור מוקדם של מצבי סיכון
• ביקורי בית יזומים לקשישים

מדינות כמו נורבגיה, אוסטרליה ודנמרק מפעילות תוכניות ביקורי בית שהוכחו כמפחיתות אשפוזים ודוחות מעבר למוסדות סיעודיים.

מעבר מטיפול מוסדי לטיפול בקהילה

ה־OECD ממליץ להעביר חלק גדול יותר מהטיפול הרפואי מבתי החולים אל הקהילה והבית.

אשפוזים ממושכים אינם רק יקרים יותר, אלא גם עלולים לגרום לירידה תפקודית, לבידוד חברתי ולזיהומים נרכשים. מודלים של ‘בית חולים בבית’, הפועלים כיום בלפחות 22 מדינות OECD, מאפשרים טיפול רפואי מורכב בבית המטופל ולעיתים בעלות הנמוכה ב־10%–50% מאשפוז רגיל.

בנוסף, הדוח ממליץ:

• לחזק את רפואת הגריאטריה
• להכשיר צוותים רב־תחומיים
• לשפר את התיאום בין בריאות, רווחה וסיעוד
• לקדם מודלים של טיפול משולב

תוכניות טיפול משולבות בקנדה, ביפן ובאנגליה הראו ירידה באשפוזי חירום ושיפור באיכות החיים של מטופלים מבוגרים.

התאמת הדיור והסביבה למבוגרים

היכולת להזדקן בבית נחשבת אחד המרכיבים המרכזיים של הזדקנות בריאה.

עם זאת, לפי הדוח, פחות מ־20% מהמבוגרים במדינות ה־OECD חיים בבתים הכוללים התאמות בסיסיות כגון רמפות, מאחזים או אמצעי בטיחות.

התאמות דיור עשויות להפחית נפילות, לשפר עצמאות ולעכב מעבר למוסדות סיעודיים, אך התמיכה הציבורית בתחום עדיין מוגבלת ולעיתים כרוכה בהוצאות פרטיות גבוהות.

גם סביבת המגורים עצמה משפיעה על איכות החיים בגיל המבוגר. גישה מוגבלת לתחבורה ציבורית, לשטחים ירוקים ולשירותים רפואיים פוגעת ביכולת לשמור על עצמאות ועל תפקוד.

יתרונות הטיפול הביתי והקהילתי

שירותי הסיעוד הביתי והקהילתי אינם מספקים במדינות רבות. לעיתים קיימות מגבלות על כמות שעות הסיוע בבית, וחלק מהשירותים החיוניים – כגון סיוע בקניות, ליווי וסיוע בפעולות יומיומיות – אינם ממומנים.

מצב זה מעביר את הנטל לבני המשפחה ולעיתים מוביל למעבר מוקדם למוסדות סיעודיים.

לפי הדוח, טיפול ביתי זול יותר מטיפול מוסדי עבור מטופלים עם צרכים קלים ובינוניים. חישובי ה־OECD מצביעים על כך שהגדלת ההשקעה בסיעוד ביתי עשויה להפחית את כלל הוצאות הסיעוד בכ־0.5%.

הדוח מדגיש גם את תרומתם של שירותי קהילה כגון מרכזי יום לקשישים ופתרונות מגורים משותפים. אפילו שמחקרים מצביעים על תרומתם להפחתת בדידות, לשיפור הבריאות ולעיכוב מעבר למוסדות, שיעור השימוש במרכזי יום במדינות רבות עדיין נמוך מאוד.

מודלים של מגורים בין־דוריים וקהילתיים, הקיימים בין היתר בהולנד ובצרפת, מציעים חלופה ידידותית יותר למוסדות סיעודיים מסורתיים ומקדמים עצמאות וחיי קהילה.

סיכום

המסר המרכזי של דוח ה־OECD ברור: מדינות חייבות לעבור ממדיניות המתמקדת בטיפול במחלות ובתלות, למדיניות המקדמת מניעה, עצמאות, טיפול קהילתי והזדקנות בריאה.

השקעה במניעה, בדיור מותאם, בשירותי בית ובמודלים של טיפול משולב אינה רק מהלך חברתי חשוב – אלא גם אסטרטגיה כלכלית חיונית לשמירה על קיימות של מערכות הבריאות והרווחה בעשורים הקרובים.

מקור

The Economic Benefit of Promoting Healthy Ageing and Community Care. OECD Health Policy Studies, OECD Publishing, Paris (2025)