רקע

PMI  מוגדר כעלייה ברמות טרופונין לאחר ניתוח לא־לבבי, לעיתים ללא תסמינים קליניים או שינויים באק”ג. בשנים האחרונות הולכת וגוברת ההכרה בכך שמדובר בסיבוך שכיח ומשמעותי, במיוחד באוכלוסייה הגריאטרית עתירת התחלואה הנלווית. עם זאת, לא היה ברור אם PMI משמש גורם סיכון עצמאי לתמותה וסיבוכים קרדיווסקולריים, או שמא הוא רק משקף את העומס התחלואתי הגבוה של המטופלים המבוגרים.

שיטות

המחקר כלל 4,634 מטופלים מבוגרים (גיל חציוני 80 שנה), שעברו ניתוחים לא־לבביים גדולים בשלושה מרכזים בשווייץ ובברזיל. אוכלוסיית המחקר כללה מטופלים בני ≥80 שנה או בני ≥70 עם ריבוי מחלות רקע. בוצע ניטור טרופונין סיסטמטי סביב הניתוח והחולים היו במעקב במשך שנה.

נקודת הסיום העיקרית הייתה תמותה מכל סיבה לאחר שנה, ונקודות סיום משניות כללו אירועים קרדיווסקולריים משמעותיים (MACE)  (Major  Acute Cardiac Events) כגון אוטם לבבי, אי־ספיקת לב, הפרעות קצב מסכנות חיים ותמותה קרדיווסקולרית.

תוצאות עיקריות

PMI  הופיע ב־19.2% מהמטופלים – כמעט אחד מכל חמישה קשישים, שיעור גבוה משמעותית בהשוואה למטופלים צעירים יותר.

המטופלים שפיתחו PMI סבלו יותר ממחלת לב כלילית, אי־ספיקת לב ומחלת כליות כרונית. הסיבה השכיחה ביותר ל־PMI הייתה אוטם מסוג 2 (Type 2 MI), שנמצא בכ־71.5% מהמקרים.

לאחר שנה נמצאה תמותה של 26.2% בקרב מטופלים עם PMI לעומת 13.2% בלבד ללא. PMI  בנוסף, שיעור אירועי MACE היה 30% לעומת 13%, בהתאמה.

הסיכון היה הגבוה ביותר במהלך 90 הימים הראשונים לאחר הניתוח, אך נותר מוגבר גם לאורך כל שנת המעקב. לאחר התאמה לגורמי סיכון רבים, PMI נותר מנבא עצמאי משמעותי לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים.

ממצא חשוב נוסף היה כי ירידה בתפקוד הפיזי (functional capacity), ולא הגיל הכרונולוגי עצמו, הייתה קשורה באופן מובהק לתוצאות גרועות יותר.

משמעות קלינית

החוקרים מדגישים כי PMI אינו ממצא ‘מעבדתי’ בלבד אלא סמן פרוגנוסטי משמעותי בקשישים לאחר ניתוח. לדבריהם, יש מקום להגברת המודעות לנושא, לביצוע ניטור טרופונין באוכלוסיות בסיכון ולהערכת קרדיולוג מוקדמת במטופלים עם PMI. בנוסף מודגשת חשיבות השיקום הגריאטרי והאופטימיזציה של הטיפול הקרדיווסקולרי לאחר הניתוח.

סיכום

המחקר מדגים כי PMI שכיח מאוד בקרב קשישים העוברים ניתוחים לא־לבביים ומהווה גורם סיכון עצמאי לתמותה ולאירועים קרדיווסקולריים משמעותיים במהלך השנה שלאחר הניתוח. הממצאים מחזקים את הצורך במעקב קרדיווסקולרי הדוק ובשילוב גישה גריאטרית־רב־תחומית באוכלוסייה זו.

למאמר

Reference

Ergin E, Durak K, Glarner N, et al. Prevalence and prognostic relevance of perioperative myocardial injury/infarction after major noncardiac surgery in older patients. Age Ageing. 2026;55: afag103. .