למעלה מ-80% מהחולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית (Rheumatoid Arthritis) הפסיקו את הטיפול בפרדניזון לאחר שבעה שבועות של טיפול מגשר לצד Methotrexate, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Annals of the Rheumatic Diseases. בתת-קבוצה של חולים נדרש המשך טיפול במינון נמוך במהלך תקופת המעקב.

מטרת המחקר הייתה לבחון את הפסקת הטיפול בסטרואידים בתוך שלושה חודשים של טיפול מגשר קצר-טווח בחולים עם אבחנה חדשה של דלקת מפרקים שגרונית, אשר טופלו בגישת טיפול ליעד. מדגם המחקר כלל 227 מבוגרים עם דלקת מפרקים שגרונית, אשר לא קיבלו טיפול קודם ב-DMARD (גיל ממוצע של 51.6 שנים, 62% נשים) ונכללו במחקר ARCTIC.

במחקר הנוכחי, החולים חולקו באקראי לקבוצת איזון הדוק בהנחיית אולטרה-סאונד או גישת איזון הדוק בגישה קונבנציונאלית. כלל החולים החלו טפול ב-Methotrexate בלבד במינון שבועי של 15 מ”ג, לצד טיפול בפרדניזולון למשך שבעה שבועות, אשר הופחת בהדרגה מ-15 מ”ג ביום עד להפסקה מלאה בתום התקופה.

התוצא העיקרי היה הפסקה מוצלחת של הטיפול בפרדניזולון, אשר הוגדרה כהעדר טיפול למשך לפחות ארבעה חודשים עוקבים לאחר השלמת טיפול מגשר. הפסקת הטיפול נבחנה במספר נקודות זמן לאורך עד 24 חודשים.

מהנתונים עולה כי 84% מהחולים הפסיקו את הטיפול בפרדניזולון לאחר חודשיים ו-95% הפסיקו לאחר 24 חודשים. בקרב החולים שהפסיקו את הטיפול לאחר שבעה שבועות טיפול מגשר, 80% לא חידשו את הטיפול בסטרואידים לאורך 24 חודשי מעקב.

מינונים גבוהים יותר של פרדניזולון ניתנו ל-12 חולים בשל תחלואות נלוות. יתרה מזאת, 22% מהחולים המשיכו את הטיפול בסטרואידים לאורך שלושה חודשים ומעלה (כולל שבעת שבועות טיפול מגשר).

טיפול ב-Methotrexate בלבד ניתן ל-68% לעומת 36% מהחולים שלא חידשו את הטיפול בסטרואידים לאחר טיפול מגשר, בהשוואה לאלו שהשתמשו בסטרואידים באופן רציף למשך לפחות שלושה חודשים.

לאחר 24 חודשים, שיעורי ההפוגה היו גבוהים יותר בחולים שלא חידשו את הטיפול בסטרואידים, בהשוואה לאלו שהשתמשו בסטרואידים באופן רציף (62% לעומת 39%).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהמלצות הנוכחיות של ה-EULAR ומדגישות את יתרונות מינוני נמוכים יותר של סטרואידים בשילוב עם מעקב מסודר.

Ann Rheumatic Dis, Jan 29, 2026

לידיעה במדסקייפ