במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Infectious Diseases מדווחים חוקרים מספרד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בקרב חולים המאושפזים ביחידות טיפול נמרץ לב, חיסון כנגד שפעת לווה בהגנה סרולוגית חזקה יותר, בפרט כנגד זני A(H3N2) ושיעורים נמוכים יותר של אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, תסחיף ריאתי והתייצגות קלינית חמורה.

המחקר הפרוספקטיבי, רב-מרכזי, בחן את שיעור החיסונים הקודמים כנגד שפעת, הגנה סרולוגית ועדות מוכחת-מעבדתית לשפעת ובחן את הקשר עם אירועים קרדיווסקולאריים ב-397 משתתפים (גיל חציוני של 67.0 שנים, 67.3% גברים) שאושפזו ליחידות טיפול נמרץ לב במהלך עונות השפעת 2017-2020.

דגימות מהאף והלוע נבדקו לנוכחות נגיפי Influenza A ו-Influenza B; בדיקות דם נערכו לזיהוי נוגדנים כנגד שפעת. שיעורי ההגנה הסרולוגית נבחנו כשיעור החולים עם טיטר נוגדנים של 1:40 ומעלה ועצימות הגנה סרולוגית נקבעה על-פי ממוצע טיטר גיאומטרי של נוגדנים אלו.

קריטריוני התייצגות קלינית חמורה כללו מצבים דוגמת דלקת ריאות, דלקת שריר הלב, דלקת קרום לב, אי-ספיקת לב, אירועים איסכמיים, הפרעות קצב לב ו/או כשל רב-מערכתי.

מהנתונים עולה כי 61.7% מהחולים דיווחו על חיסון קודם כנגד שפעת עונתית; ב-5.8% תועדה הוכחה מעבדתית לשפעת, בכל המקרים מדובר היה בנגיף Influenza A.

שיעורי עדות לנוגדנים בסרום כנגד הנגיף היו גבוהים יותר משמעותית כנגד Influenza A לעומת Influenza B (84.6% לעומת 37.5%, P<0.00) והיה גבוה יותר במחוסנים לעומת לא-מחוסנים.

והטיטר הגיאומטרי הממוצע ושיעורי ההגנה הסרולוגית הגבוהים ביותר תועדו בגיף מסוג A (H3N2).

במחוסנים תועדו שיעורים נמוכים יותר של STEMI (P=0.009), תסחיף ריאתי (p=0.014) ומיוקרדיטיס (p=0.004) ופלות תופעות קליניות חמורות (P=0.006) בהשוואה ללא-מחוסנים.

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מדגישים את הצורך בשילוב חיסונים כנגד שפעת כמרכיב אינטגרלי בניהול חולי לב במהלך עונת השפעת.

Int J Infect Dis, Jan 20, 2026

לידיעה במדסקייפ