סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב המגזין המוקלט. באפשרותך להצטרף כמנוי לג’ורנאל וליהנות מ-2 קלטות או דיסקים המכילים את מיטב הספרות העדכנית המקצועית בעברית (מתאים ביותר להאזנה בעת נהיגה..), וכן מכניסה חופשית לאתר הג’ורנאל קלאב לעיון בטקסטים המלאים של המגזינים, מהאפשרות לצבור נקודות זכות השתלמות וכן לצפות בחלק מהסקירות בשיטת מולטימדיה (האזנה + צפייה בשקפים). לפרטים והרשמה לחץ כאן. במערכת הג’ורנאל משתתפים עורכיe-Med והעורך הראשי הוא ד”ר דרור דיקר.
נשים פוסט-מנפאוזליות מקבלות לעיתים קרובות טיפול הורמונלי חליפי באסטרוגן, estrogen-replacement therapy (ERT), לטיפול בתסמינים של גיל המעבר ולטיפול באוסטאופורוזיס.
ההשפעות המזיקות של טיפול ב-ERT כוללות סרטן שד, אירועי תרומבואמליים ורידיים venous thromboembolism (VTE), וכנראה שאף סיכון מוגבר למחלות לב כליליות ושבץ.
למרות העדויות שטיפול פומי באסטרוגן גורם לקרישתיות יתר בנשים פוסט-מנאופזליות ועשויי להוות גורם תרומבוגני, קיימת אמונה שלטיפול זה השפעה מזערית על הסיכון ל-VTE. מחקרים מוקדמים לא סיפקו תשובות ברורות.
עם זאת, תוצאות מחקרי התבוננות שנעשו לאחרונה מצביעים על קשר עקבי בין שימוש ב-ERT וסיכון מוגבר לאירועים תרומבו-אמבוליים וורידיים בנשים פוסט-מנפאוזליות, ממצאים שאושרו גם על-ידי מחקרים קליניים מבוקרים.
רוב המחקרים הקודמים שבחנו את הסיכון ל-VTE בנשים המשתמשות באסטרוגן כטיפול הורמונלי חליפי נעשו תוך שימוש בתכשירים פומיים. למרות השימוש הנרחב בצורת מתן טרנס-דרמלית (transdermal) באירופה ובעיקר בצרפת, יש עדות מועטה על השפעת הטיפול בצורה זו על הסיכון התרומבוטי.
מחקר case-control זה בחן את השפעת מתן אסטרוגן בצורה טרנס-דרמלית על הסיכון לאירועים תרומבו-אמבוליים ורידיים.
המחקר נערך במספר מרכזים בצרפת בין השנים 1999 ו-2000. החוקרים גייסו 155 מטופלות עם אירוע ראשון מתועד של VTE אידיופתי (92 עם תסחיף ריאתי ו-63 עם deep venous thrombosis) ו-381 מטופלות מתאימות מבחינת גילן כקבוצת ביקורת.
בסך הכל נמצא ש-21% מהנשים בקבוצה הראשונה, ו-7% מקבוצת הביקורת השתמשו באותה עת ב-ERT פומי, בעוד 19% מקבוצת הנשים הראשונה (שעברו אירוע VTE ) ו-24% מקבוצת הביקורת, השתמשו ב-ERT דרך העור.
לאחר תיקון לפי משתנים שעלולים להטות את התוצאות, היחס הצולב (odds ratio) ל-VTE בשימוש נוכחי בטיפול פומי היה 3.5, ואילו בטיפול דרך העור היה 0.9. כלומר סיכון גבוה פי 4 עבור נשים המשתמשות בתכשיר הפומי לעומת אלו המשתמשות בתכשיר העורי.
החוקרים מסכמים שעל פי תוצאות מחקרם טיפול פומי, אך לא טרנס דרמלי, באסטרוגן כרוך בסיכון מוגבר ל-VTE בנשים פוסט מנפאוזליות.
כמו כן, מציינים החוקרים, הסיכון לאירוע תרומבו-אמבולי ורידי היה גבוה ביותר בשנת הטיפול הראשונה בתכשיר אסטרוגן פומי, ממצא שעלה גם במחקרים נוספים. יש צורך במחקרים אקראיים ומבוקרים בכדי לאמוד ביתר דיוק את ההבדלים בין צורות מתן הטיפול השונות.
e-Med Tools
קצר קולע וממוקד
e-Med סמינרים
אי-מד תחקירים
Medscape Tools
Journal Club
מרכזי מידע ושירות
Facebook
מידע למפרסם
מאגר תרופות
מאגר אנשי המקצוע
אינדקס שימושי
חדשות משה"ב
eMed HealthClub
מחקרים קליניים
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!