דר’ מרדכי וייס , עורך מדור אנדוקרינולוגיה
התחלואה והתמותה ממחלות קרדיו-וסקולרית גדולה פי 2-6 בחולי סוכרת בהשוואה לכלל האוכלוסייה. מאחר והסוכרת הנה מחלה שאינה ניתנת לריפוי, מספר עבודות דווחו על ירידה בסיבוכים הקרדיו-וסקולרים בחולי סוכרת מסוג 2 על ידי טיפול בגורמי סיכון מבודדים, כגון טיפול בסטטינים1, ביתר לחץ דם2, ובמידה פחותה על ידי איזון הדוק של הסוכרת 3 .
לאחרונה דווחו Gזde וחב’4 (למאמר) על ירידה בשיעור של 43% בתחלואה קרדיו-וסקולרית ב-80 חולי סוכרת מסוג 2 אשר הודרכו להפסקת עישון, לדיאטה מתאימה ולהגברת הפעילות הגופנית. בחולים אלו נעשה ניסיון לטיפול אינטנסיבי במשך כ-8 שנים לאיזון הסוכרת, יתר לחץ הדם והדיסליפידמיה. נעשה שימוש לא שווה באספירין בין קבוצת הטיפול האינטנסיבי והקונבנציונלי באספירין.
ב-NNT analysis ניתן לאמור כי נחוץ לטפל באופן אינטנסיבי ב-5 חולי סוכרת מסוג 2 בכדי לחסוך אירוע קרדיו-וסקולרי אחד.
על סמך תכנון המחקר לא ניתן לקבוע למי מגורמי הסיכון שטופלו הייתה חשיבות רבה בהפחתת התחלואה הקרדיו-וסקולרית. בעוד אשר יתר לחץ הדם והדיסליפידמיה הגיעו לטווח היעד הטיפולי בלפחות 50% מקבוצת הטיפול האינטנסיבי, היעד הטיפולי של איזון הסוכרת (Hb-A1C<6.5%) הושג רק ב- 15% בקבוצת חולים זו ועוד פחות בקבוצת החולים שטופלו באופן שגרתי. עקב כך, ב- Editorial מלווה5, מוטל ספק האם ביכולתו של איזון הדוק של הסוכרת להפחית את התחלואה הקרדיו-וסקולרית בחולי סוכרת מסוג 2.
(למאמר)
1. Sacks FM et al. New Engl J Med 1996;335:1001.
2. Hansson L et al. Lancet 1998;351:1755.
3. UK Prospective Diabetes Study (UKPDS) Group. Lancet 1998;352:837.
4. Gזde P et al. New Engl J Med 2003;348:383.
5. Solomon CG. New Engl J Med 2003;348:457
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!