אתיקה רפואית

תגובת נוירולוגים לבקשות חולים מבוגרים לקבלת תרופות לשיפור התפקוד הקוגניטיבי: הנחיות של ועדת אתיקה, משפט ומדע הרוח של ה- AAN./ דר’ רויטל גנדלמן-מרטון

רקע

בעשור האחרון, אנשים ללא מצב רפואי מאובחן או מצב נפשי רפואי מחפשים תרופות מרשם, שפותחו כדי לשפר תפקוד אקזקוטיבי או זיכרון בחולים עם הפרעת קשב וריכוז או מחלת אלצהיימר, לצורך הגברת הזיכרון או התפקוד הקוגניטיבי. השכיחות של נוהג זה, המוכר כ- neuroenhancement , גוברת, וכתוצאה מכך נוירולוגים יכולים להיתקל בחולים ללא מחלה, המבקשים תרופות במטרה לשפר את הזיכרון, התפקוד הקוגניטיבי או הריכוז. הספרות הנוכחית בנושא זה כוללת בעיקר דעות מוסריות שאינן מספקות הנחיות קליניות לנוירולוגים העומדים בפני שאלות אלה.

מטרת מאמר זה לספק לנוירולוגים :

1. סקירה על ההיבטים המוסריים, החוקיים, והחברתיים של הנושא.

2. הנחיות מעשיות לגביי התגובה לבקשה של חולה בוגר ל- neuroenhancement .

שיטות

גיבוש ההנחיות מסתמך על חיפוש ספרות נרחב, דיון בטיוטות במסגרת ועדת האתיקה של ה- AAN, ראשי כל הועדות ב- AAN, הפצה בקרב חברי ה-AAN  לקבלת תגובה ציבורית, ולאחר מכן – גיבוש הדו”ח הסופי.

הנחיות

1. “חולה נורמלי” מוגדר החולה ללא סימנים, סימפטומים או תוצאות מבחנים בתי תקינות שאינם מספקים כדי לענות על קריטריונים לקיום מצב בריאותי רפואי או נפשי.

2.  neuroenhancement מוגדר כמתן תרופות למבוגרים נורמליים למטרת הגברת התפקוד הקוגניטיבי או האפקטיבי הנורמלי שלהם.

3. רישום תרופה למטרת neuroenhancement מתרחש בהקשר של יחסי רופא-חולה.

4. לנוירולוגים המספקים neuroenhancement יש אחריות אתית וחוקית כלפי החולים.

5. על נוירולוגים להגיב לבקשה ל- neuroenhancement כפי שיגיבו לתלונה עיקרית של חולה.

6. רישום תרופות ל- neuroenhancement אינו בגדר חובה מבחינה חוקית או אתית, אינו אסור מבחינה חוקית או אתית, ולכן מותר בארה”ב משתי בחינות אלה.

7. קיימת עדות מוגבלת ביחס ליעילות ולבטיחות של תרופות הניתנות למבוגרים נורמליים לצורך neuroenhancement .

8. לא ברור מהם סיכוני החבות הקשורים לרישום תרופות לצורך neuroenhancement .

9. סירוב לרשום תרופות למטרת neuroenhancement מותר מבחינה מוסרית וחוקית.

10. העקרונות הרפואיים לרישום תרופות ל- neuroenhancement זהים לעקרונות לרישום תרופות על מנת לטפל במצבים רפואיים.

11. העקרונות של הסכמה מודעת מתייחסים גם לשימוש בתרופות ל- neuroenhancement .

12. יש לשקול את ההשפעה האפשרית של תרופות ל- neuroenhancement על יכולת קבלת ההחלטות של החולה.

13. מותר מבחינה חוקית ומוסרית להפסיק רישום תרופות ל- neuroenhancement לאחר שהוחל ברישומן.


Larriviere D, Williams MA, Rizzo M, Bonnie RJ, On behalf of the AAN Ethics. Law and Humanities Committee. Neurology 209;73:1406-1412.

הצעות לקריאה נוספת:

Greely H, Sahakian B, Harris J, et al. Towards responsible use of cognitive-enhancing drugs by the healthy. Nature 2008;456:702-705.

Farah MJ. Emerging ethical issues in neuroscience. Nat Neurosci 2002;5:1123-1129.

de Jongh R, Bolt I, Schermer M, Olivier B. Botox for the brain: enhancement of cognition, mood and pro-social behavior and blunting of unwanted memories. Neurosci Biobehav Rev 2008;32:760-776.

Farah MJ, Illes J, Cook-Deegan R, et al. Neurocognitive enhancement: what can we do and what should we do? Nat Rev Neurosci 2004;5:421-425.

Chatterjee A. Cosmetic neurology: the controversy over enhancing movement, mentation, and mood. Neurology 2004;63:968-974.

0 תגובות

השאירו תגובה

רוצה להצטרף לדיון?
תרגישו חופשי לתרום!

כתיבת תגובה

מידע נוסף לעיונך

כתבות בנושאים דומים

  • היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מעלה את הסיכון למחלת פרקינסון בנשים (Neurology)

    היסטוריה של מיגרנה אינה מלווה בסיכון מוגבר למחלת פרקינסון בנשים, ללא תלות בתדירות כאבי ראש או סוג המיגרנה, כך עולה מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים בחנו את הנתונים אודות 39,312 נשים ממקצועות הבריאות בגילאי 45 שנים ומעלה, ללא היסטוריה של מחלת פרקינסון, שלקחו חלק במחקר Women’s Health Study בין 1992 ועד 1995 […]

  • וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים בחולי פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעבר (Brain)

    וריאנטים גנטיים הקשורים עם מחלת פרקינסון נפוצים יותר מכפי שסברו בעברו ומתוארים ב-13% מהחולים במחלה, כך מדווחים חוקרים במאמר שפורסם בכתב העת Brain. ממצאי המחקר מדגישים את חשיבות בדיקות גנטיות וייעוץ לחולים עם מחלת פרקינסון. המדגם כלל משתתפים שלקחו חלק במחקר PD GENEration, מחקר רב-מרכזי, תצפיתי וקליני המציע בדיקות גנטיות וייעוץ גנטי לחולים עם מחלת […]

  • אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה ונוירופתיה עלולים לקצר את תוחלת החיים בקשישים (J Am Geriatrics Society)

    אובדן שמיעה תלוי-גיל ונוירופתיה היקפית בקשישים מקצרת את תוחלת החיים הן באופן ישיר והן באופן עקיף דרך השפעה על שיווי משקל ויציבות, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Journal of the American Geriatrics Society. במסגרת המחקר בחנו החוקרים את הנתונים אודות 793 קשישים ממרפאות ראשוניות שלקחו חלק במחקרי OKLAHOMA Studies בשנת 1999. המשתתפים השלימו […]

  • האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    האם חיסון כנגד COVID מעלה את הסיכון להתלקחות טרשת נפוצה? (Neurology)

    מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חיסון כנגד COVID-19 אינו מלווה בעליה בסיכון להתלקחות טרשת נפוצה. עם זאת, תוארה עליה קטנה בסיכון להתלקחות לאחר קבלת מנת דחף כנגד COVID-19 באלו עם טרשת נפוצה פעילה. החוקרים השלימו מחקר תצפיתי שהתבסס על נתונים ממאגר French National Health Data System וזיהו 124,545 חולים עם טרשת נפוצה, […]

  • טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    טיפול ב-Ofatumumab טוב יותר מ-Teriflunomide לטיפול בטרשת נפוצה התקפית-הפוגתית באוכלוסיות שונות (Neurology)

    במאמר שפורסם בכתב העת Neurology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי הנוגדן החד-שבטי Ofatumumab (קיסימפטה) יעיל יותר מהתכשיר האימונו-מודולטורי  Teriflunomide(אובג’יו) בהשגת הפוגה בחולים עם טרשת נפוצה התקפית-הפוגתית, באוכלוסיות מרקע אתני שונה. החוקרים השלימו ניתוח פוסט-הוק של מחקר ASCLEPIOS I ו-ASCLEPIOS II להשוואת היעילות והבטיחות של Teriflunomide לעומת Ofatumumab בחולים עם טרשת נפוצה […]

  • האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    האם מתן תוך-תקאלי של מורפין עלול להביא לעליה בסיכון לסיבוכים לאחר-ניתוח? (Br J Anaesthesia)

    מתן מורפין תוך-תקאלי במהלך ניתוח או לידה מלווה בעליה משמעותית בסיכון לבחילות והקאות לאחר-ניתוח, גרד ואצירת שתן, כך עולה מתוצאות מטה-אנליזה חדשה שפורסמו בכתב העת British Journal of Anaesthesia. החוקרים בחנו את הנתונים מ-168 מחקרים שכללו 9,917 משתתפים שעברו ניתוחים שונים או לידה תחת הרדמה כללית או ספינאלית. הם ערכו השוואה בין חולים שקיבלו מורפין […]

  • יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    יתר לחץ דם שאינו מטופל מלווה בסיכון מוגבר למחלת אלצהיימר (Neurology)

    בקשישים עם יתר לחץ דם שאינו מטופל עליה של 36% בסיכון למחלת אלצהיימר, בהשוואה לאלו ללא יתר לחץ דם ועליה של 42% בסיכון למחלת אלצהיימר לעומת אלו עם יתר לחץ דם מטופל, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology. החוקרים השלימו מטה-אנליזה להערכת נתונים אודות 31,250 משתתפים בגילאי 60 שנים ומעלה (גיל ממוצע של […]

  • האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    האם טיפול הורמונאלי כנגד סרטן שד עשוי להפחית את הסיכון לדמנציה? (JAMA Netw Open)

    בנשים עם סרטן שד שקיבלו טיפול הורמונאלי תועד סיכון מופחת לאבחנה של מחלת אלצהיימר ודמנציה, כך עולה מתוצאות מחקר עוקבה רטרוספקטיבי שפורסמו בכתב העת JAMA Network Open. ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי טיפול הורמונאלי מהווה טיפול מקובל בנשים עם סרטן שד חיובי לקולטנים להורמונים, למרות ההשפעה הקוגניטיבית האפשרית של הטיפול, כולל קשר אפשרי עם מחלת […]

הנך גולש/ת באתר כאורח/ת.

במידה והנך מנוי את/ה מוזמן/ת לבצע כניסה מזוהה וליהנות מגישה לכל התכנים המיועדים למנויים
להמשך גלישה כאורח סגור חלון זה