במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Neurology מדווחים חוקרים מרומא על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב- Cenobamate מלווה בירידה גדולה יותר בתדירות פרכוסים לאחר שישה חודשים, בהשוואה לטיפול בנוגדי-פרכוס אחרים, כולל Perampanel, Brivaracetam או Lacosamide בקרב חולים עם אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול. עם זאת, הטיפול ב- Cenobamate לווה בשיעור גבוה יותר של תופעות לוואי.

בקרב מטופלים עם אפילפסיה מוקדית עמידה לטיפול קיימת לעיתים קרובות צורך בשילוב תרופות נוגדות פרכוסים. במחקר זה ביקשו החוקרים להשוות את יעילותה ובטיחותה של Cenobamate לעומת שלושה נוגדי-פרכוס אחרים – Perampanel, Brivaracetam או Lacosamide – על-בסיס נתוני עולם אמיתי.

החוקרים בחנו את הנתונים מארבעה מאגרי נתונים רטרוספקטיביים שהתבססו על סקירת רשומות רפואיות. הניתוח כלל כמעט 2000 מרשמים לתרופות נוגדות פרכוסים בקרב מטופלים בני 16 שנים ומעלה עם אפילפסיה מוקדית (גיל חציוני 42 שנים; 53% נשים), שטופלו ב-71 מרכזי אפילפסיה בין השנים 2017 ל-2024.

מרבית המרשמים היו לטיפול ב-Brivaracetam, 30.5% היו לטיפול ב-Perampanel, 12% היו לטיפול ב-Lacosamide ו-10% היו לטיפול ב- Cenobamate כטיפולים משלימים.

התוצא העיקרי היה שיעורי התגובה לאחר 6 חודשים, שהוגדרה כהפחתה של לפחות 50% בתדירות הפרכוסים לעומת קו הבסיס. תוצאים משניים כללו את שיעורי התגובה לאחר 12 חודשים, היעדר פרכוסים לאחר 6 ו-12 חודשים, ושיעורי התמדה בטיפול לאחר 12 חודשים. הערכת הבטיחות כללה ניטור תופעות לוואי כגון ישנוניות או עייפות, תסמינים במערכת העצבים המרכזית, סחרחורת, שינויים התנהגותיים ותסמינים במערכת העיכול.

מהנתונים עולה כי הטיפול ב- Cenobamate לווה בשיעורי תגובה גבוהים יותר לאחר שישה חודשים בהשוואה לטיפול ב-Brivaracetam (יחס סיכויים של 0.2, p<0.001), Perampanel (יחס סיכויים של 0.3, p<0.001) או Lacosamide (יחס סיכויים של 0.3, p<0.001), יתרון אשר נותר גם לאחר 12 חודשים (יחס סיכויים של 0.2, p<0.001).

לאחר שישה חודשים, הטיפול ב- Cenobamate לווה בסיכוי גבוה יותר להעדר פרכוסים למשך לפחות שלושה חודשים בהשוואה ל-Brivaracetam (יחס סיכויים של 0.4, p=0.001), אך לא בהשוואה לשתי התרופות האחרות. לאחר שנה אחת, Cenobamate לווה בשיעור גבוה יותר של העדר פרכוסים למשך שישה חודשים ומעלה, בהשוואה ל-Brivaracetam (יחס סיכויים של 0.3, p<0.001), Perampanel (יחס סיכויים של 0.4, p=0.01) ו-Lacosamide (יחס סיכויים של 0.4, p=0.02).

שיעורי ההתמדה בטיפול היו גבוהים יותר עם Cenobamate לעומת Brivaracetam (יחס סיכויים של 0.4, p<0.001) או Perampanel (יחס סיכויים של 0.6, p=0.047), אך לא תועד הבדל מובהק סטטיסטית לעומת Lacosamide.

שיעור תופעות הלוואי היה הגבוה ביותר עם Cenobamate (58%), בהשוואה לתרופות האחרות. תופעות הלוואי הנפוצות של Cenobamate כללו ישנוניות או עייפות (28%), תסמינים במערכת העצבים המרכזית (21%) וסחרחורות (20%).

החוקרים קוראים להשלים מחקרים פרוספקטיביים נוספים לאישור הממצאים והגדרת רצף הטיפול האופטימאלי בחולים עם אפילפסיה מוקדית.

JAMA Neurol, Feb 9, 2026

לידיעה במדסקייפ