בחולים עם יתר לחץ דם, מדד שבריריות (Frailty Index) זיהה בצורה טובה יותר מהגיל הכרונולוגי בלבד את טווחי יעד לחץ דם סיסטולי המלווים בסיכון נמוך יותר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Hypertension.

החוקרים אספו נתוני מטופלים משני מחקרים אקראיים מג’וריים שבחנו אם מדד שבריריות מזהה טוב יותר מגיל כרונולוגי את יעדי לחץ דם סיסטולי בחולים עם יתר לחץ דם. הם כללו 19,320 משתתפים (גיל ממוצע של 65.2 שנים, 49% נשים). מבין אלו, 10,378 היו מתחת לגיל 65 שנים ו-8,852 היו בגילאי 65 שנים ומעלה.

מודל Rockwood Cumulative Deficit Model שימש לחישוב מדד שבריריות, כאשר מדד גבוה מ-0.21 זיהה מטופלים כשבריריים (13,118 משתתפים) ואלו עם מדד של 0.21 ומטה סווגו כלא שבריריים (6,112 משתתפים).

טווח זמן ביעד לחץ דם סיסטולי הוגדר כחלק הזמן במהלך המעקב בו לחץ הדם הסיסטולי של כל משתתף נותר במרווח לחץ דם מוגדר מראש.

התוצא העיקרי היה הופעה ראשונה של סיבוך קרדיווסקולארי מג’ורי, שהוגדר כמשלב של אוטם לבבי, אירוע מוחי, או תמותה קרדיווסקולארית.

החוקרים זיהו קשר בצורת J בין לחץ דם סיסטולי ממוצע ובין היארעות סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, כאשר הסיכון הנמוך ביותר תועד בטווח לחץ דם של 120-130 מ”מ כספית עם הפרדה טובה יותר בחלוקה לפי שבריריות לעומת גיל כרונולוגי. במשתתפים שבריריים תועדו שיעורי היארעות גבוהים יותר באופן עקבי של סיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים לעומת אלו ללא עדות לשבריריות בכל מדדי לחץ דם סיסטולי.

בקרב משתתפים שבריריים, כל עליה של 10% במשך הזמן בתוך טווח יעד לחץ דם סיסטולי של 110-140 מ”מ כספית לוותה בסיכון נמוך יותר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחסי סיכון של 0.92-0.94). כל עליה של 10% במשך הזמן בו לחץ דם סיסטולי עלה על 140 מ”מ כספית לוותה בסיכון גבוה יותר לסיבוכים אלו (יחס סיכון של 1.11-1.17).

במשתתפים ללא עדות לשבריריות, כל עליה של 10% במרווח הזמן בתוך טווח לחץ דם סיסטולי של 110-120 מ”מ כספית לוותה בסיכון נמוך יותר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים (יחס סיכון של 0.90); הסיכון היה נמוך יותר באופן גבולי בנוכחות לחץ דם סיסטולי נמוך מ-110 מ”מ כספית, אך עלה בנוכחות מדידות של 130 מ”מ כספית ומעלה (יחס סיכון של 1.07-1.21).

בחולים מתחת לגיל 65 ובאלו בגילאי 65 שנים ומעלה תועדו יחסי סיכון דומים בטווחי לחץ דם סיסטולי שונים, עדות למגבלות הברורות של התבססות על גיל כרונולוגי בלבד.

החוקרים מסכמים וכותבים כי שילוב מדד שבריריות ברשומה הרפואית הממוחשבת ומערכות לתמיכה בהחלטות קליניות עשוי לשפר עוד את הערכת הסיכון ולסייע בקביעת יעדי לחץ דם סיסטולי.

Hypertension, March 6, 2026

לידיעה במדסקייפ