שכיחות גבוהה של תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית בנשים לאחר ניתוח קיסרי (Am J Obstet Gynecol)

חודשיים לאחר לידה, כאחת מכל 11 נשים שילדו בניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה פיתחה תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית (Post-Traumatic Stress Disorder, או PTSD), כאשר בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם התינוק תועד סיכון נמוך יותר להפרעת הדחק, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת American Journal of Obstetrics and Gynecology.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי אין מחקרים רבים להערכת גורמי סיכון מיילדותיים לאבחנה של הפרעת דחק בתר-חבלתית בקרב נשים שילדו לאחר ניתוח קיסרי. הם השלימו מחקר עוקבה שכלל נתונים אודות 4,431 נשים ממחקר TRAAP2, מחקר כפל-סמיות, אקראי, מבוקר-פלסבו, להערכת ההשפעה של שילוב Tranexamic Acid עם Oxytocin למניעת דימום לאחר-לידה לאחר ניתוח קיסרי.

כל הנשים עברו ניתוח קיסרי לאחר 34 שבועות הריון ומעלה ב-27 בתי חולים בצרפת בין 2018 ועד 2020. כל הנשים קיבלו הנחיה למלא את שאלוני IES-R (או Impact of Event Scale-Revised) ו-TES (או Traumatic of Event Scale) חודשיים לאחר הלידה להערכת נוכחות תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית.

בסופו של דבר, 62.9% מהנשים השלימו את שאלון IES-R ו-63% השלימו את שאלון TES. חודשיים לאחר הלידה, תסמיני הפרעת דחק בתר-חבלתית ותוצאה חיובית בבדיקת סקר לאבחנה אפשרית של PTSD תועדו ב-9% ו-1.7% מהנשים, בהתאמה.

החוקרים זיהו מספר גורמים שנקשרו באופן משמעותי עם הסיכון לאבחנה של הפרעת דחק בתר-חבלתית, כולל גיל צעיר (יחס סיכויים מתוקן של 0.80, רווח בר-סמך 95% של 0.67-0.95), מדד מסת גוף של 30 ק”ג/מ2 ומעלה (יחס סיכויים מתוקן של 1.55, רווח בר-סמך 95% של 1.02-2.40), לידה בצפון אפריקה (יחס סיכויים מתוקן של 3.55, רווח בר-סמך 95% של 2.23-5.65) או באזור סוב-סהרה (יחס סיכויים מתוקן של 2.02, רווח בר-סמך 95% של 1.18-3.44), ניתוח קיסרי לאחר השראת לידה (יחס סיכויים מתוקן של 1.81, רווח בר-סמך 95% של 1.14-2.87), דימום לאחר לידה (יחס סיכויים מתוקן של 1.61, רווח בר-סמך 95% של 1.04-2.46), דיווח על כאב בעוצמה גבוהה במהלך אשפוז לאחר-לידה (יחס סיכויים מתוקן של 1.90, רווח בר-סמך 95% של 1.17-3.11) ודיווח על זיכרונות שליליים יומיים לאחר הלידה (יחס סיכויים מתוקן של 3.2, רווח בר-סמך 95% של 1.97-5.12).

מנגד, בנשים עם מגע מיידי של עור לעור עם היילוד תועד סיכון נמוך יותר לאבחנה של הפרעת דחק בתר-חבלתית (יחס סיכויים מתוקן של 0.66, רווח בר-סמך 95% של 0.46-0.98).

החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר עשויים לסייע למטפלים לשפר את המצאי מניעה ראשונית של הפרעת דחק בתר-חבלתית ולזהות נשים בסיכון מוגבר להפרעת הדחק בהן תתכן תועלת להתערבות מוקדמת.

Am J Obstet Gynecol, June 2024

לידיעה ב-Healio

 

 

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

סיכום מקצועי: אסטרטגיות ניהול חבל טבור ביילודים שאינם חיוניים (Non-Vigorous Neonates)

מקור: degruyterbrill
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|07/06/2026

אפילו שחיתוך מושהה של חבל הטבור (Delayed Cord Clamping – DCC) הוא סטנדרט הטיפול המקובל עבור יילודים חיוניים בזכות יתרונותיו הקליניים כגון הגדלת נפח הדם ושיפור רמות ההמוגלובין, יישומו ביילודים שאינם חיוניים שרוי במחלוקת

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

החייאת ילדים; השוואה בין ההנחיות האמריקאיות לאירופיות

מקור: Neonatology
ד"ר ברנרד ברזילי
ד"ר ברנרד ברזילי
אין תגובות|01/06/2026

החוקרים סיכמו את ההבדלים ואת נקודות ההסכמה בין הנחיות ההחייאה ביילודים לשנת 2025 של איגוד הלב האמריקאי והאקדמיה האמריקאית לרפואת ילדים (AHA-AAP) לבין אלו של מועצת ההחייאה האירופית (ERC)

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן