מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת New England Journal of Medicine עולה כי בקרב חולים אסימפטומטיים עם היצרות חמורה מאוד של מסתם הוותין, ניתוח מוקדם הוביל לסיכון מופחת למשלב של תמותה ניתוחית או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם, בהשוואה לטיפול שמרני לאחר עשר שנים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי בקרב חולים ללא תסמינים עם היצרות חמורה של מסתם הוותין, מחקר קודם מצא כי הסיכון למשלב תמותה במהלך ניתוח או בתוך 30 ימים מהניתוח (תמותה ניתוחית) או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם נמוכה יותר משמעותית עם ניתוח מוקדם לעומת טיפול שמרני. עם זאת, אין מידע רב אודות התועלת ההישרדות ארוכת הטווח של ניתוח מוקדם לעומת טיפול שמרני.
במסגרת המחקר חולקו באקראי חולים אסימפטומטיים עם היצרות חמורה מאוד של מסתם הוותין (שטח מסתם וותין של עד 0.75 סמ”ר עם שיא מהירות זרימה דרך המסתם של 4.5 מטר/שניה ומעלה) ביחס 1:1 לניתוח מוקדם או טיפול שמרני.
התוצא העיקרי היה משלב של תמותה ניתוחית או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם במהלך תקופת מעקב בת עשר שנים.
מדגם המחקר כלל 145 חולים שחולקו באקראי במסגרת המחקר. בניתוח לפי כוונה לטפל, תוצא הסיום העיקרי תועד ב-2 מבין 73 חולים (3%) לאחר התערבות ניתוחית מוקדמת וב-17 מבין 72 חולים (24%) בקבוצת הטיפול השמרני (יחס סיכון של 0.10, רווח בר-סמך 95% של 0.02-0.43).
לאחר עשר שנים, שיעורי ההיארעות המצטברים של תמותה ניתוחית או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם עמדו על 1% בחולים לאחר ניתוח מוקדם ועל 19% בקרב חולים בקבוצת הטיפול השמרני.
מקרי תמותה מכל-סיבה תועדו ב-11 חולים (15%) לאחר ניתוח מוקדם וב-23 חולים (32%) בזרוע הטיפול השמרני (יחס סיכון של 0.42, רווח בר-סמך 95% של 0.21-0.86).
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי בהשוואה לטיפול שמרני, ניתוח מוקדם להיצרות חמורה מאוד של מסתם הוותין בחולים ללא תסמינים מלווה בסיכון מופחת למשלב של תמותה ניתוחית או תמותה עקב מחלות לב וכלי דם.






תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!