המאמר בוחן את הקשר בין רכיבי תזונה מרכזיים, כפי שמופיעים בהנחיות התזונה הלאומיות של שבדיה, לבין הסיכון לפתח דלקת מפרקים שגרונית (RA). מדובר במחקר מקרה־ביקורת מקונן בתוך מחקר העוקבה הגדול Malmö Diet and Cancer Study, שבו נאספו נתוני תזונה מפורטים ומדויקים מאוד בשנות 1991 – 1996, והופקו נתוני מעקב עד שנת 2016. מתוך עשרות אלפי משתתפים אותרו 305 מקרים חדשים של RA, ולכל מקרה הותאמו ארבעה נבדקי ביקורת תואמי גיל, מין ושנת כניסה למחקר.
במאמר נמצא כי לסך ציוני ההיענות להנחיות התזונה (SDGS) לא הייתה השפעה משמעותית על כלל הסיכוי לפתח RA, אך כאשר פירקו את הציון לרכיבים ספציפיים, התגלו קשרים מובהקים: צריכת ירקות ופירות בכמות של יותר מ־400 גרם ליום הפחיתה את הסיכון ל־RA, ובעיקר ל־RA סרופוזיטיבי. מנגד, צריכה גבוהה של בשר אדום ומעובד הגבירה את הסיכון, באופן מובהק ובמנגנון של ‘תלות־מינון’: ככל שהכמות השבועית עלתה, כך עלה הסיכון לפתח RA, ובמיוחד RA חיובי לנוגדנים (RF/Anti-CCP). בניתוח לפי רבעונים, צרכנים ברבעון הגבוה ביותר — כ־1 ק”ג בשר אדום/מעובד או יותר בשבוע — היו בסיכון גבוה פי 3.4 לפתח RA סרופוזיטיבי לעומת הרבעון הנמוך ביותר.
נמצא גם כי התזונה משפיעה בצורה שונה על תתי־הסוגים של RA: בעוד ב־RA סרופוזיטיבי נצפה קשר ברור בין בשר אדום לבין עלייה בסיכון, ב־RA סרונגטיבי לא נצפתה מגמה דומה, ואף נטייה הפוכה (אם כי לא מובהקת). תוצאות אלו מחזקות את ההבנה כי שני תתי־הסוג של RA נבדלים במנגנוני התפתחות המחלה, וייתכן שהרגלי תזונה משפיעים עליהם בדרכים שונות.
לגבי דגים ומאכלי ים, אף שנמצא קשר מובהק סטטיסטית של עלייה בסיכון, התבנית הייתה לא־ליניארית ולא עקבית בניתוחים נוספים, ולכן החוקרים ממליצים לפרש זאת בזהירות רבה. לעומת זאת, סיבים תזונתיים הראו השפעה מגינה מסוימת, בעיקר ברבעון הגבוה ביותר של הצריכה.
המחקר מדגיש את יתרונותיו: איסוף נתוני תזונה איכותי, מעקב ארוך שנים, אבחונים מאומתים בקפדנות ויכולת לנתח נפרד תתי־סוגים של RA.
עם זאת, יש גם מגבלות: התזונה נמדדה רק בנקודת זמן אחת, כשייתכנו שינויי תזונה לאורך השנים, וקיימת מגבלת ייצוגיות עקב שיעור השתתפות נמוך בעוקבה.
לסיכום, המאמר מצביע על קשר ברור בין תזונה עשירה בבשר אדום ומעובד לבין סיכון מוגבר ל־RA סרופוזיטיבי, ולעומת זאת תזונה עשירה בירקות ובפירות מפחיתה סיכון. המשמעות האפשרית היא שתזונה מאוזנת ומתאימה עשויה לשמש גורם מניעתי מהותי בהתפתחות RA, לפחות בחלק מהאוכלוסיות.
פרופ’ שחף שיבר, מומחית ברפואה פנימית, בראומטולוגיה וברפואה דחופה. ראומטולוגית בכירה בבית החולים בילינסון ומנהלת המחלקה לרפואה דחופה. מרצה בכירה וראש החוג לרפואה דחופה, אוניברסיטת תל־אביב.
Bäcklund, R., Bergström, U., Compagno, M., Arvidsson, L., Rydell, E., Sonestedt, E., & Turesson, C. (2025). Quantified intakes of key diet components and the risk of developing rheumatoid arthritis: Results from a nested case–control study. Annals of the Rheumatic Diseases, 84, 1791–1800.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!