הקשר בין צפיפות נמוכה בליבת האוטם ליעילות טיפול תרומבקטומיה (EVT) בחולים עם שבץ איסכמי בעל ליבה גדולה

מקור: Stroke
המאמר מציג ניתוח משני של מחקר SELECT2, שבחן את השפעת צפיפות נמוכה בליבת האוטם (hypodensity) על יעילות טיפול תרומבקטומיה (EVT) בחולים עם שבץ איסכמי בעל ליבה גדולה.

רקע ומטרת המחקר
המטרה הייתה לבדוק האם היפודנסיות חמורה בליבת האוטם, כפי שנמדדה בסריקת CT, משפיעה על התוצאות הקליניות ועל יעילות התרומבקטומיה בחולים עם שבץ איסכמי בעל ליבה גדולה.

שיטות המחקר
• עיצוב המחקר: ניתוח משני של מחקר SELECT2, מחקר אקראי מבוקר שבחן טיפול תרומבקטומיה לעומת טיפול רפואי סטנדרטי בחולים עם שבץ איסכמי בעל ליבה גדולה.
• הגדרת היפודנסיות חמורה: צפיפות נמוכה מ-26 יחידות Hounsfield (HU) בסריקת CT הוגדרה כהיפודנסיות חמורה.
• מדדים עיקריים: הקשר בין נפח ההיפודנסיות החמורה לבין תוצאה קלינית טובה (ציון mRS של 0–3) לאחר תרומבקטומיה, וכן הצורך בניתוח המיקרניקטומיה.

תוצאות עיקריות
• נתוני צפיפות: בקרב 322 חולים, הצפיפות החציונית הייתה 31 HU, והסף להיפודנסיות חמורה הוגדר כ-26 HU
• השפעת נפח ההיפודנסיות:
o בקרב חולים עם נפח היפודנסיות חמורה של פחות מ-26 מ”ל, התרומבקטומיה הייתה קשורה לסיכוי גבוה יותר לתוצאה קלינית טובה (aOR: 7.20; 95% CI: 3.55–15.47).
o לעומת זאת, בחולים עם נפח היפודנסיות חמורה של 26 מ”ל או יותר, התרומבקטומיה לא הייתה קשורה לשיפור בתוצאה הקלינית (aOR: 0.98; 95% CI: 0.33–2.88), והייתה קשורה לסיכון מוגבר לצורך בהמיקרניקטומיה (aOR: 3.45; 95% CI: 1.09–10.86).

מסקנות
המחקר מצביע על כך שנפח ההיפודנסיות החמורה בליבת האוטם משפיע על יעילות התרומבקטומיה בחולים עם שבץ איסכמי בעל ליבה גדולה.
חולים עם נפח היפודנסיות נמוך יותר עשויים להפיק תועלת רבה יותר מהטיפול, בעוד שחולים עם נפח גבוה יותר נמצאים בסיכון מוגבר לסיבוכים ולתוצאה קלינית פחות טובה.

למאמר

ד”ר דוד אוריון, מצנתר מוח, נוירולוג, מנהל מחלקת שבץ ומחלות נוירווסקולרית המרכז הרפואי שיבא, תל־השומר

Association of Ischemic Core Hypodensity With Thrombectomy Treatment Effect in Large Core Stroke: A Secondary Analysis of the SELECT2 Randomized Controlled Trial
Stroke. 2025;56:1366–1375

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מחקר אקראי של טנקטפלאז (Tenecteplase) בחסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי

מקור: NEJM
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|03/07/2026

חסימה חריפה של עורק הרשתית המרכזי (CRAO) מובילה בדרך כלל לאובדן ראייה קבוע. למרות הדמיון לשבץ מוחי, היעילות של מתן תרופה ממיסת קרישים (Tenecteplase) לא הוכחה עד כה בניסויים קליניים מבוקרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן