טיפול זילוח מחדש מאוחר מלווה בסיכון מוגבר לירידה קלה-עד-בינונית וחמורה במקטע הפליטה של חדר שמאל, בהשוואה לטיפול זילוח מחדש מוקדם בחולים עם אוטם לבבי עם עליות מקטע ST, ללא תלות בגישת זילוח מחדש, כך עולה מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת European Heart Journal.
מחקר העוקבה מבוסס-אוכלוסייה נערך בין השנים 2015-2018 וכלל 6,567 חולים מנורבגיה עם אבחנה של STEMI, כל החולים היו מתחת לגיל 85 שנים. מטרת המחקר היה לבחון את הקשר בין זילוח מחדש מאוחר ובין מקטע פליטה ירוד של חדר שמאל.
טיפול זילוח מחדש כלל התערבות כלילית מילעורית ראשונית או טיפול תרופתי פולשני אשר ניתנו בתוך 12 שעות מהופעת התסמינים למגע ראשון עם איש צוות רפואי. זילוח מחדש סווג כמאוחר ובמידה והתערבות כלילית מילעורית ראשונית לא בוצעה תוך 120 דקות ממגע ראשון עם צוות רפואי או במידה וטיפול פיברינוליטי לא ניתן בתוך 30 דקות ממגע עם צוות רפואי.
התוצא העיקרי היה מקטע פליטה של חדר שמאל לאחר זילוח מחדש, אשר סווג כתקין (50% ומעלה), ירידה קלה-עד-בינונית (31-49%), או ירידה חמורה (30% ומטה) במהלך האשפוז האקוטי.
מהנתונים עולה כי ב-57% מהחולים מקטע הפליטה של חדר שמאל סווג כתקין, ב-39% תועדה ירידה קלה-עד-מתונה במקטע הפליטה וב-4% ירידה חמורה במקטע הפליטה של חדר שמאל. בנוסף, 43% מהחולים עברו זילוח מחדש מאוחר.
הסיכון למקטע פליטה ירודה במידה קלה-עד-בינונית היה גבוה ב-11% בחולים לאחר זילוח מחדש מאוחר, בהשוואה לאלו שקיבלו טיפול מוקדם (יחס סיכון מתוקן של 1.11, רווח בר-סמך 95% של 1.04-1.18). יתרה מזאת, הסיכון לירידה חמורה במקטע הפליטה היה גבוה ב-76% בחולים לאחר זילוח מחדש מאוחר בהשוואה לאלו שטופלו מוקדם (יחס סיכון מתוקן של 1.76, רווח בר-סמך 95% של 1.37-2.25).
לא תועדו הבדלים משמעותיים בסיכון למקטע פליטה ירוד של חדר שמאל בין חולים שקיבלו טיפול בצורת התערבות כלילית מילעורית ראשונית ואלו שקיבלו טיפול תרופתי פולשני.
החוקרים מסכמים וכותבים כי אין הבדלים בסיכון למקטע פליטה ירוד של חדר שמאל בין חולים לאחר זילוח מחדש באמצעות התערבות כלילית מילעורית ראשונית או טיפול פיברינוליטי, עדות לכך שהתערבות מוקדמת חשובה יותר מגישת הטיפול.
Eur Heart J, April 2, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!