מתוצאות מחקר חדש שפורסמו בכתב העת International Journal of Cardiology עולה כי עישון סיגריות מלווה בסיכון מוגבר להישנות פרפור פרוזדורים לאחר בירור ורידי הריאה, עם עדות לסיכון מוגבר לפרפור פרוזדורים התקפי וקבוע.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי מחקרים קודמים מאסיה הצביעו על תוצאות סותרות בכל הנוגע להשפעה הקלינית של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי ריאה. במחקר הנוכחי הם בחנו את הרגלי העישון וגורמי סיכון אחרים למחלות לב וכלי דם אשר נבחנו בחולים לאחר פרוצדורה ראשונה לבידוד ורידי הריאה בשל פרפור פרוזדורים תסמיני.
מטרת המחקר הייתה לבחון את ההשפעה הקלינית של עישון על הישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה במדגם חולים מאירופה.
מדגם המחקר כלל 186 חולים (135 גברים, 72.6%; גיל ממוצע של 63.4 שנים), מהם 29 חולים (15.7%) היו מעשנים פעילים. לא זוהו הבדלים משמעותיים במאפייני הבסיס של אלו שהיו מעשנים פעילים ואלו שלא עישנו באופן פעיל (כולל מעשנים בעבר ואלו שמעולם לא עישנו).
לאחר מעקב של 418 ימים, שיעורי הישנות פרפור פרוזדורים היו גבוהים יותר בקרב מעשנים פעילים, בהשוואה לאלו שלא נהגו לעשן באופן פעיל (34.5% לעומת 14%, P=0.01).
החוקרים לא זיהו קשר בין היסטוריה קודמת של עישון ובין סיכון מוגבר להישנות פרפור פרוזדורים, בהשוואה לחולים שמעולם לא עישנו (13.2% לעומת 14.6%, p=0.23), בעוד שבקרב מעשנים פעילים השפיע משמעותית על הסיכון להישנות הפרעת הקצב בהשוואה למעשנים בעבר (p=0.01) ואלו שמעולם לא עישנו (p=0.04).
ההיארעות המוגברת של הישנות פרפור פרוזדורים בקרב מעשנים פעילים הייתה דומה בהערכת הסיכון לפרפור פרוזדורים התקפי (31.4% לעומת 9.6%, p=0.012) או פרפור פרוזדורים קבוע (50% לעומת 31.2%, p=0.03).
עישון (יחס סיכון של 2.96, רווח בר-סמך 95% של 1.32-6.64) ופרפור פרוזדורים קבוע (יחס סיכון של 2.64, רווח בר-סמך 95% של 1.22-5.70) זוהו כגורמים מנבאים בלתי-תלויים להישנות הפרעת הקצב.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים על החשיבות הקלינית של עישון על הסיכון להישנות פרפור פרוזדורים לאחר בידוד ורידי הריאה.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!