חשיפה לראדון מלווה בסיכון מוגבר לאירוע מוחי (Neurology)

מנתונים חדשים שפורסמו בכתב העת Neurology עולה כי חשיפה לראדון גם בריכוזי בינוני מלווה בעליה משמעותית בסיכון לאירוע מוחי.

ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי גז ראדון הינו גז רדיואקטיבי חסר-ריח המופיע באופן טבעי במקרים של פירוק אורניום או רדיום בסלעים ואדמה. נוכחות הגז מצויה במגמת עליה כתוצאה משינויי אקלים והוא הופך נפוץ יותר ויותר בבתי מגורים. בשיאוף, מזהם זה משחרר קרינה מייננת בריאות והינו גורם שני רק לעישון כגורם מוכח לסרטן ריאות. עם זאת, אין נתונים רבים אודות החשיבות של ראדון על הסיכון לאירוע מוחי.

במחקר הנוכחי בחנו החוקרים את הקשר בין חשיפה ביתית לגז ראדון ובין הסיכון לאירוע מוחי בנשים בגיל העמידה ונשים מבוגרות יותר בארצות הברית.

החוקרים השלימו מחקר עוקבה פרוספקטיבי שכלל נשים לאחר-מנופאוזה בגילאי 50-79 שנים בתחילת הדרך (1993-1998) ממחקר Women’s Health Initiative. הם בחנו את החשיפה לריכוז ממוצע של ראדון ביחידות של Picocuries/Liter וניתוח סטטיסטי שימש להערכת הסיכון להיארעות אירוע מוחי במהלך המעקב עד שנת 2020.

בקרב 158,190 נשים ללא היסטוריה קודמת של אירוע מוחי בתחילת המחקר (גיל ממוצע של 63.2 שנים; 83% לבנות), 6,979 נשים אובחנו עם אירוע מוחי במהלך המעקב הממוצע של 13.4 שנים. שיעורי ההיארעות עמדו על 333 מקרים ל-100,000 שנות-אישה עם חשיפה לריכוז ראדון נמוך (<2 pCi/L), 343 מקרים ל-100,000 שנות-אישה עם חשיפה לריכוז בינוני (2-4 pCi/L) ו-349 מקרים של אירוע מוחי ל-100,000 שנות-אישה עם חשיפה לריכוז גבוה (>4 pCi/L).

בהשוואה לנשים עם חשיפה לריכוז נמוך של ראדון, באלו עם חשיפה לריכוז בינוני וגבוה תועד סיכון גבוה יותר להיארעות אירועים מוחיים עם יחס סיכון של 1.06 (רווח בר-סמך 95% של 0.99-1.13) בנוכחות חשיפה לריכוז בינוני ויחס סיכון של 1.14 (רווח בר-סמך 95% של 1.05-1.22) עם חשיפה לריכוז גבוה של ראדון.

מניתוח סטטיסטי עלה כי הסיכון לאירוע מוחי היה גבוה יותר משמעותית בריכוזי ראדון בטווח 2-4 pCi/L, קרי, מתחת לסף המותר לפי הרשויות בארצות הברית (4 pCi/L).

הקשר בין חשיפה לראדון ובין הסיכון לאירוע מוחי היה מעט בולט יותר בהערכת הסיכון לאירוע מוחי איסכמי (בפרט ממקור תסחיף לבבי, חסימת כלי דם קטן או מחלה טרשתית של עורק גדול), בהשוואה לאירוע מוחי המורגי.

החוקרים מסכמים וכותבים כי חשיפה לראדון מלווה בעליה מתונה בסיכון לאירוע מוחי בקרב נשים בגיל העמידה ונשים מבוגרות יותר בארצות הברית. ממצאים אלו תומכים בהפחתת סף החשיפה המותר לגז ראדון, העשויה להפחית את הסיכון למחלה צרברווסקולארית.

Neurology, Jan 31, 2024

לידיעה ב-Healio

תגובות רוצה להצטרף לדיון?

אין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!

מאמרים

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

בטיחות הפסקת טיפול תרופתי נוגד טסיות מעל 12 חודשים לאחר אמבוליזציה באמצעות סלילים וסטנט: מחקר תצפיתי, רב־מרכזי ולא התערבותי

מקור: JNIS
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון

המחקר בחן סוגיה קלינית משמעותית בתחום צנתורי המוח: מתי והאם ניתן להפסיק בבטחה את הטיפול בנוגדי טסיות (כמו אספירין או פלאביקס) אצל מטופלים שעברו טיפול במפרצת מוחית באמצעות שילוב של סלילים וסטנט?

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

גורמי בסיס הקשורים ללחץ תוך־גולגולתי לאחר השתלת סטנט במטופלים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי והיצרות של הסינוסים הוורידיים

מקור: Headache: The Journal of Head and Face Pain
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|11/06/2026

המחקר בדק חולים עם יתר לחץ תוך־גולגולתי אדיופתי (IIH) – מצב שבו הלחץ סביב המוח עולה ללא סיבה ברורה, וגורם לכאבי ראש עזים וסיכון לאובדן ראייה

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

טנלטפלאז (Tenecteplase) לעומת אלטפלאז (Alteplase) עבור שבץ איסכמי חריף בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות: ניתוח של נתוני משתתפים בודדים

מקור: Stroke
ד"ר דוד אוריון
ד"ר דוד אוריון
אין תגובות|07/06/2026

מטרת המחקר הייתה להשוות ישירות בין שתי התרופות כשהן ניתנות בחלון זמן של 4.5 עד 24 שעות למטופלים עם חסימת כלי דם גדולים או עם רקמה מוחית בת־הצלה

כניסת צוות רפואי

הכניסה לאתר מותרת אך ורק לצוות הרפואי

לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך

עדיין לא נרשמת? באפשרותך לבצע רישום כאן