אעפ”י שהנחיות GOLD (Global Strategy for the Diagnosis, Management, and Prevention of Chronic Obstructive Pulmonary Disease) נועדו לקבוע מערכת דירוג של מחלת ריאות חסימתית כרונית (COPD), ממחקר חדש עולה כי סיווג החולים משתנה לפי הסולם בשימוש.
המחקר בחן אם כלים המשמשים למדוד את התסמינים משקפים את מיקום החולים ואם תת-קבוצות מקבילות לתסמינים בפועל של החולים. ממצאי המחקר פורסמו בבכתב העת Lancet Respiratory Medicine, כתב עת חדש, שהשקתו צפויה בתחילת 2013.
קריטריוני GOLD לסיווג חומרת המחלה מסווגת את החולים לאחת מארבע קטגוריות בהתאם לתסמינים, היסטוריה של אירועי התלקחויות ומדדי FEV1% (Forced Expiratory Volume in 1 second). החוקרים זיהו הבדל קטן, אך מובהק סטטיסטית, בסיווג GOLD, בתלות באם השתמשו במדד mMRC (Modified Medical Research Council) או שאלון SGRQ (St. George’s Respiratory Questionnaire) להערכת התסמינים.
עד כה לא נערכה הערכה פרוספקטיבית לקבוע את ההשפעה של בחירת מדד התסמינים, כיצד החולים עם COPD עונים בפועל על הקריטריונים לכל תת-קבוצה, ואם תתי הקבוצות שונות בתסמינם ובסיכון להתלקחויות.
הסקירה התבססה על נתונים ממדגם גדול של חולים שלקחו חלק במחקר COPDGene Study, שכלל 4484 חולים עם COPD מ-21 מרכזים בארצות הברית. גילאי החולים נעו בין 45-80 שנים, כולם עישנו עם היסטוריה של 10 שנות חפיסה ומעלה, עם יחס FEV1/FVC נמוך מ-0.7.
החוקרים חילקו את החולים לקטגוריות על-סמך מדדי mMRC ו-SGRQ, מספר התלקחויות COPD בשנה האחרונה ותפקוד ריאתי (FEV1%).
ההקצאה לקטגוריה לפי מדד mMRC הייתה דומה אך לא זוהה לזו שהתקבלה עם סיווג על-סמך שאלון SGRQ.
ארבע הקטגוריות כללו מעט תסמינים וסיכון נמוך (קטגוריה A), תסמינים רבים וסיכון נמוך (קטגוריה B), מעט תסמינים וסיכון גבוה (קטגוריה C) ותסמינים רבים וסיכון גבוה (קטגוריה D). קטגוריות C ו-D פורקו לקבוצות C1-C3 ו-D1-D3, כאשר C1 או D1 כללו חולים עם מגבלה בזרימת האוויר (FEV1<50%), C2 ו-D2 כללו חולים עם שתי התלקחויות ומעלה בשנה האחרונה, ו-C3 ו-D3 כללו חולים שענו על שני הקריטריונים.
על-פי מדד mMRC, 1507 חולים (33.6%) סווגו לקטגוריה A, 919 (20.5%) סווגו לקטגוריה B, 355 (7.9%) סווגו לקטגוריה C ו-1703 (38%) סווגו לקטגוריה D. באמצעות שאלון SGRQ, 1317 חולים (29.4%) סווגו לקטגוריה A, 1109 (24.7%) סווגו לקטגוריה B, 221 (4.9%) סווגו לקטגוריה C ו-1837 חולים (41%) סווגו לקטגוריה D.
שיעורי ההתלקחויות הפרוספקטיבי (התלקחויות לשנת-מטופל), בעיקר בתתי-קבוצות D, היו הטרוגניים ותלויים בגורם הסיכון ששימש לקביעת ההקצאה לקטגוריה. שיעור ההתלקחויות עלה כאשר התבססו על למעלה מגורם אחד; שיעור ההתלקחויות על-פי התפקוד הריאתי בלבד עמד על 0.89, לעומת 1.34 כאשר התבססו על היסטוריה של התלקחויות קודמות בלבד ו-1.86 כאשר התבססו על שני אלו.
החוקרים מסבירים כי סיווג GOLD שם דגש על חשיבות התסמינים והסיכון להתלקחויות בהערכת חומרת COPD. החם הצליחו להוכיח כי בחירת מדד התסמינים משפיעה על סיווג החולים. הבדלים בשיעורי ההתלקחויות בחולים בקטגוריה D בסיכון הגבוה ביותר זוהו בתלות בשאלה אם הסיכון התבסס על תפקוד ריאתי ו/או היסטוריה של התלקחויות.
מתוך הכנס השנתי מטעם European Respiratory Society
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!