כ-18% מהחולים עם מחלת מעי דלקתית, כולל 16.3% מאלו עם מחלה לא-פעילה, ענו על הקריטריונים לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה (Avoidant/Restrictive Food Intake Disorder), כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Inflammatory Bowel Diseases. בקרב חולים עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה, חרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא היחיד של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה.
בחולים עם מחלת מעי דלקתית סיכון מוגבר לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה עקב הימנעות ממזון וחרדה על-רקע תסמינים גסטרואינטסטינאליים. מחקרים קודמים דיווחו על שיעורי הימצאות בטווח 10-53% אך התבססו על דיווחים עצמיים ולא על קריטריוני DSM-5.
במחקר החתך נכללו שני מרכזים רפואיים אקדמיים בארצות הברית והחוקרים בחנו את שיעורי הימצאות הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית לפי קריטריוני DSM-5 תוך הערכת גורמי סיכון נלווים.
פעילות מחלה אובייקטיבית נבחנה בתוך 90 ימים מהשלמת הסקר, כאשר מחלה פעילה הוגדרה בנוכחות רמות קלפרוטקטין בצואה של מעל 250 מק”ג/גרם, ריכוז CRP של מעל 5 מ”ג/ליטר או דלקת פעילה בבדיקת קולונוסקופיה.
במסגרת המחקר הושלמו שאלונים ע”י 325 מבוגרים עם מחלת מעי דלקתית מוכחת (גיל ממוצע של 49.14 שנים, 56% נשים), כאשר 17.8% נמצאו חיוביים בבדיקת סקר לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה, כולל 16.3% עם מחלת מעי דלקתית לא-פעילה.
שכיחות הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה לא הייתה שונה משמעותית בין חולים עם מחלת קרוהן ואלו עם קוליטיס כיבית.
חולים שנמצאו חיוביים בבדיקות סקר להפרעת אכילה נמנעת/מגבילה היו צעירים יותר (p<0.001), עם משך מחלה קצר יותר (p=0.02) ותפקוד פסיכו-סוציאלי גרוע יותר (p<0.001) בהשוואה לאלו ללא עדות להפרעה הנ”ל בבדיקות הסקר.
חרדה ספציפית עקב תסמינים גסטרואינטסטינאליים הייתה הגורם המנבא המשמעותי היחידי לאבחנה של הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית שאינה פעילה.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר תומכים בהגברת המודעות לשכיחות הפרעת אכילה נמנעת/מגבילה בחולים עם מחלת מעי דלקתית ועידוד רופאים לכלול שאלות אודות דפוסי האכילה ותסמיני חרדה במטרה לזהות ולטפל נכונה בחולים עם חשד להפרעות אכילה.
Inflammatory Bowel Diseases, April 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!