בינה מלאכותית (AI) כוללת בחובה את האפשרות הפוטנציאלית לשנות את נוף הגסטרואנטרולוגיה, עם הסיכוי הפוטנציאלי לשיפור הזיהוי המוקדם של נגעים טרום סרטניים וסרטניים בעת קולונוסקופיה. עם זאת, תרגום הבטחה זו למציאות קלינית עקבית מחייב הבנה מגוונת של היתרונות והאתגרים הקשורים באינטגרציה של AI בקולונוסקופיה.
רוב הניסויים הקליניים האקראיים באשר לשימוש ב-AI שנערכו ברחבי העולם “מראים בבירור עלייה בשיעור זיהוי אדנומות במהלך קולונוסקופיה. עם זאת, התוצאות בעולם האמיתי מגוונות למדי; חלקן מראות שיפור, ואחרות לא”, אמר ד”ר פראטיק שארמה, גסטרואנטרולוג במרכז הסרטן של אוניברסיטת קנזס, קנזס סיטי, בראיון ל-medscape.
ד”ר שארמה הוא שותף לניתוח מאוחד של מחקרים שפורסם לאחרונה של תשעה ניסויים מבוקרים אקראיים על בחירת מטופלים הזקוקים למעקב אינטנסיבי יותר לאחר קולונוסקופיה והסרת פוליפים בעזרת AI. לדבריו, הוא מצא ששימוש בבינה מלאכותית הגדיל את שיעור הנבדקים הזקוקים למעקב אינטנסיבי בכ-35% בארצות הברית וב-20% באירופה (עלייה מוחלטת של 2.9% ו-1.3%, בהתאמה).
“למרות שזה עשוי לתרום לשיפור מניעת הסרטן, זה מוסיף באופן משמעותי את הנטל ואת עלויות הטיפול הרפואי”, סיכמו המחברים.
הסקירה ב-medscape, כללה מחקרים רבים נוספים שבוצעו בתחום, ביניהם ניתוח רטרוספקטיבי עדכני של מערכת זיהוי בעזרת מחשב (CADe) לבדיקת קולונוסקופיה כבדיקת סקר וכבדיקת מעקב. במחקר, אנדוסקופיסטים זיהו יותר אדנומות ופוליפים משוננים – אך רק בקרב אנדוסקופיסטים שהשתמשו ב-CADe באופן קבוע במרכז אקדמי בודד בשיקגו.
הסקירה כללה מספר רב של מחקרים, חלקם חיוביים וחלקם שליליים. “לא ברור מדוע חלק מהמחקרים הם חיוביים, וחלקם שליליים”, אמר ד”ר שארמה. “תכנון המחקר הוא גורם משמעותי שעושי להשפיע על התוצאות, כמו שניכר בהבדלים בין מחקרים קליניים בהשוואה למחקרי עולם אמיתי”, הוסיף.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!