במאמר שפורסם בכתב העת International Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי טיפול ב-Rivaroxaban (קסרלטו) במינון מופחת מלווה בסיכון מוגבר לאירועים קרדיווסקולאריים בחולים עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי חשוב לקבוע מהו המינון המתאם של קסרלטו בקשישים עם פרפור פרוזדורים שאינו משנית למחלת מסתם לאור הסיכון הגבוה לאירועים חריגים. בתת-ניתוח של נתוני מחקר EXPAND בחנו החוקרים את היעילות והבטיחות של קסרלטו במינון סטנדרטי (15 מ”ג ביום) או במינון מופחת (10 מ”ג ביום) בחולים בגילאי 65 שנים ומילה עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם ותפקוד כלייתי שמור.
כלל אוכלוסיית המחקר כללה 3,982 חולים בגילאי 65 שנים ומעלה, אשר סווגו לאלו בגילאי 65-74 שנים (1,444 חולים) או קשישים בגילאי 75 שנים ומעלה (2,386 חולים). כל תת-מדגם סווג לקבוצת טיפול במינון מופחת או במינון סטנדרטי. ניתוח הישרדות קפלן-מאייר עם יחס סיכון מתוקן שימש להערכת היעילות (אירועים תרומבואמבוליים) והבטיחות (אירועי דמם).
מהנתונים עולה כי יחס הסיכון המתוקן לדימום מג’ורי לא היה שונה משמעותית בין המינונים השונים של קסרלטו במדגמים השונים (יחסי סיכון מתוקנים בטווח 0.86-0.93). לא תועדו הבדלים משמעותיים בשיעורי הופעת אירועים מוחיים ותסחיפים סיסטמיים או אירועים מוחיים, תסחיפים סיסטמיים, אוטם לבבי ותמותה קרדיווסקולארית.
יחסי הסיכון המתוקנים לאוטם לבבי/אנגינה לא-יציבה והתערבות קרדיווסקולארית או תמותה קרדיווסקולארית היו גבוהים יותר עם טיפול בקסרלטו במינון יומי של 10 מ”ג, בהשוואה למינון יומי של 15 מ”ג בכלל אוכלוסיית המחקר (יחס סיכון מתוקן של 1.56, p=0.039) ובאלו בגילאי 75 שנים ומעלה (יחס סיכון מתוקן של 1.86, p=0.045).
ממצאי המחקר תומכים במתן קסרלטו במינון יומי של 15 מ”ג לחולים בגילאי 75 שנים ומעלה עם פרפור פרוזדורים שאינו על-רקע מחלת מסתם ותפקוד כלייתי שמור.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!