עדכון וסקירה מיוחדת זו נערכו ע”י פרופ’ איתן רובינשטיין, עורך מדור מחלות זיהומיות באתר:

נתוני תחלואה ותמותה:

מאז הדיווח בשבוע שחלף (4-אפריל) מספר המקרים המדווחים הכפיל את עצמו והוא עמד ב11-אפריל-2003 על 2890 , עליה של 109 מקרים מהיום הקודם.

עד כה דווח על 116 מיקרי פטירה (תמותה- 4%) ועל 1373 מקרים שהחלימו מהזהום.

הטבלה המצ”ב המעודכנת ל- 11-אפריל-2003 ושפורסמה ע”י אב”ע (ארגון הבריאות העולמי – WHO)  מדגימה את הארצות בהן דווחה דלקת ריאות זו.

כתוצאה מערנות הרופאים ומאמצעי בידוד קפדניים של אנשים העונים על הגדרת “מקרה חשוד”, בחלק מהארצות מספר המקרים נשאר מצומצם והזיהום לא יצא משליטה ולא הדביק בני משפחה וצוות רפואי.

למרות כך במספר ארצות כמו: סין, סינגפור, הונג קונג, וויטנאם וקנדה המחלה ממשיכה להפיל קרבנות בקרב צוותי בתי חולים וגרמה לאנדרלמוסיה בבתי החולים בהם שיעור ההזדהמות הינו גבוה.

חקירות צוות אב”ע במחוז גוואנדונג בסין העלו כי המקרים הראשונים אכן החלו במחצית נובמבר 2002, וכי בין החולים היו “מדביקי-על” כולל אחד שהדביק למעלה מ 100 אנשים. בסין קיים חשש כי המחלה תגיע לערים הגדולות ונערכות הכנות מתאימות למצב מעין זה.

 בקנדה דווח על 114 חולים ו 10 נפטרים. בטורונטו וערים אחרות נסגרו מספר בתי חולים ובתי ספר על מנת להקטין את סיכויי ההדבקות.

 הונג קונג עם כ-1000 חולים ו 30 מקרי מוות, מהם 268 מקומפלקס המגורים AMOY הוא האזור שנפגע בצורה הקשה ביותר וצוותי בתי חולים ממשיכים ללקות במחלה, כולל מנהל אחד מבתי החולים העיקריים באי.

בהונג קונג הופסקה כליל פעילות כל בתי הספר וגני הילדים עד ל 21- באפריל. דיווחים מקומפלקס המגורים הנפגע מעלים את החשד כי ההדבקה שם עשויה הייתה להיות פקלו-נשימתית ולא דרך ההדבקה הטיפתית המקובלת. לאור כך,קמפלקס המגורים כולל בני משפחות החולים הושמו תחת קרנטינה חמורה למשך 10 ימים.

למרות הדיווחים בעתונות היומית, ה PUBMED מדווח כי הנגיף לא נמצא בתיקנים (ג’וקים) ובע”ח אחרים.

בווויטנאם מזה 8 ימים מספר המקרים לא עלה על 58, המספר שדווח אז, ועובדה זו נותנת מקום להנחה שייתכן והמגפה נעצרה בארץ זו.

בסינגפור דווח על 126 מקרים כולל ילדים וחולים אחרים בבתי חולים שלא היו במגע ישיר עם חולי ה SARS אלא במחלקות אחרות בסינגפור.

 מניחים כי חולה בודד בן 60 עם סוכרת וטיפול בדיאליזה הינו “מדביק על”.

מקור ואיבחון המחלה:

אתיולוגית המחלה היא כנראה נגיף קורונה חדש שיש בו אלמנטים של עופות ובקר כאחד.

 ייתכן וגיף המטה-פנוימוניה (METAPNRUMOVIRUS ) משמש כנגיף “עזר” לנגיף הקורונה במחלה זו.

קיימים כיום בפתוח שלושה תבחיני מעבדה לאיבחון המחלה:

1- מבחן ELISA – מגלה נוגדנים אולם רק לאחר מ 20 יום מאז תחילת המחלה.

2- מבחן ה IMMUNOFLUORESENCE (מבחן נגדנים מנצנצים) מגלה נוכחות נוגדנים מ 10 ימים ומעלה מפרוץ המחלה. 

3-  מבחן ה PCR חיובי כבר בתחילת המחלה, ונמצא גם בישראל במעבדות לוירולוגיה של משרד הבריאות, אולם רבים בו מקרי ה FALSE NEGATIVE (שלילי מוטעה) ועל כן חולים יכולים להיות מאובחנים בטעות כבריאים ולהפיץ את הזיהום.

אב”ע מקיים ב 8 ארצות מעבדות הבודקות נגדנים ל SARS ומבצעות PCR לכל דגימה חשודה. באתר האינטרנט של אב”ע נמצאות הוראות לבצוע הבדיקות הללו.

סיבות לדאגה:

המומחים רואים ב SARS פוטנציאל להתפרצות כלל עולמית של מחלה המועברת שלא ע”י מעביר כמזון או מים, מחלה שאינה יודעת גבולות או אוכלוסיות בסכון הניתן להגדרה (למעט צוותים רפואיים).

ההעברה היא בין אדם למשנהו תוך כדי מגע קרוב, כשהסימפטומים הראשוניים אינם טיפוסיים ולכן קשה להכיר במחלה בשלביה הראשוניים ולא בתקופת הדגירה.

 בין הנקודות המדאיגות במחלה נכללות ההדבקה המסיבית של צוותים רפואיים ובני משפחה, הצורך בהנשמה מלאכותית למספר גדול של חולים, העדר גבולות גיאוגרפיים והנזקים הכלכליים הפוטנציאלים שכן עד כה הנזק מוערך בכ-30 מיליארד דולר.

עד היום המחלה הינה ללא טיפול ספציפי אם כי טפול תומך נכון הינו מפתח חשוב להישרדות.