הכתבה מועלת באי-מד “לשידור” בחסות :
יצאנו הפעם לשוחח בראיון וידאו מוקלט עם פרופ’ שמואל בנאי, מנהל יח’ הצינתורים בבי”ח ביקור חולים ועורך מדור הקרדיולוגיה ההתערבותית ב- e-Med .
בראיון ניסינו לברר כמה שאלות מסקרנות ומטרידות כאחד הנוגעות לטיפול החדשני באמצעות הסטנט המצופה.
בסרטון הבא, אופן הפעולה של הסייפר, באדיבות חברת ג’ונסון, משווקת הסייפר. לחץ כאן לצפייה בסרטון
מה הקריטריונים ממעבר מצינתור אבחנתי לטיפולי או לניתוח מעקפים ?
מהו קורה במהלך הצינתור הטיפולי ?
מהן הבעיות הנוצרות לאחר צינתור ?
אילו שיטות למניעת היצרות חוזרת לאחר צינתור ?
מה קורה לאורך החיים האפקטיבי של סטנט מצופה לעומת רגיל ?
מיהם החולים המתאימים ביותר לסטנט מצופה ?
מה ההשלכות והדילמות של היות הסטנט המצופה מחוץ (עדיין) לסל הבריאות ?
ההגיון הכלכלי של שימוש בסטנט מצופה והסיכוי להכללה בסל הבריאות ?
מהן ההמלצות להמשך טיפול אחרי חולה שעבר צינתור טיפולי ?
לעיון בתוצאות השוואתיות : מחקר ה- SIRIUS לחץ כאן
מה החשיבות להפחתת רמות ההומוציסטאין למניעת רסטינוזיס ?
ניסינו ללמוד על מידת השימוש בסטנט המצופה בישראל בהשוואה לחו”ל. מהמידע שאספנו עלה שבארה”ב השימוש בסטנט מצופה מכלל השתלות הסטנט המבוצעות קרוב ל- 100%. באירופה, הממוצע כיום כ- 25% , אך הוא צפוי לעלות בקרוב, בעקבות הכנסה לסל במס’ מדינות גדולות כמו צרפת למשל.
בארץ לעומת זאת שכיחות השימוש בסטנט מצופה היא כ- 10% בלבד, וכעת כל העוסקים בתחום בצפייה להחלטות ועדת סל הבריאות.
האם החישובים הכלכליים שהוכנו על ידי חברת ג’ונסון בהקשר של הכנסה לסל הבריאות מראים כי השימוש בסטנט המצופה עשויים לגרום לחיסכון בהשוואה להשתלת סטנט רגיל ? בשאלה זו פנינו לנדב תומר, מנהל היחידה בחברת ג’ונסון שהשיב: “בחולים עם רמת סיכון גבוה , כמו חולי סוכרת ואחרים, התוצאות הן חד משמעיות : שימוש בסטנט מצופה ישיג לאורך זמן חיסכון על פני שימוש בסטנט רגיל”
השאירו תגובה
רוצה להצטרף לדיון?תרגישו חופשי לתרום!