בחולים עם סכיזופרניה, טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר תחת טיפול יציב בתכשירים אנטי-פסיכוטיים מדור שני, מתן חד-שבועי של Semaglutide הוביל לשיפור גדול יותר ברגישות לאינסולין, בהשוואה לפלסבו, כאשר השיפור היה ברובו הודות לירידה משמעותית במשקל הגוף, כך עולה מנתונים שפורסמו בכתב העת Diabetes Care.
במסגרת המחקר ביקשו החוקרים לבחון אם Semaglutide משפר את הפרופיל המטבולי ב-154 חולים עם סכיזופרניה, טרום-סוכרת ועודף-משקל או השמנת-יתר שהיו תחת טיפול יציב בתרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני.
החולים קיבלו זריקה חד-שבועית של Semaglutide (עליה במינון עד 1.0 מ”ג, 77 חולים; גיל ממוצע של 39.1 שנים) או מספר דומה של מטופלים בפלסבו (77 חולים; גיל ממוצע של 37.6 שנים) למשך 30 שבועות.
דגימות דם בצום נאספו בתחילת המחקר ולאחר 30 שבועות להערכת ריכוזי סוכר, אינסולין, C-peptide; רגישות ותנגודת לאינסולין ותפקודי תאי ביתא נבחן על-בסיס מדדים אלו.
שינויים ברמות סוכר בצום, רגישות ותנגודת לאינסולין ותפקוד תאי ביתא נבחנו מתחילת המחקר עד לאחר 30 שבועות וניתוח סטטיסטי שימש לקבוע את התרומה של ירידה במשקל להשפעות המתוארות.
בהשוואה לפלסבו, Semaglutide הפחית את רמות סוכר בדם בצום ב-15.66 מ”ג/ד”ל (p<0.001), עליה ברגישות לאינסולין בממוצע של 8.60 יחידות (p=0.001) והפחתת תנגודת לאינסולין בהיקף ממוצע של 0.686 יחידות (p=0.006).
הירידה הממוצעת במשקל עמדה על 9.2 ק”ג עם Semaglutide לעומת פלסבו; מהניתוח הסטטיסטי עלה כי הירידה במשקל הסבירה ברובה את השיפור ברגישות לאינסולין (p=0.01).
תפקוד תאי ביתא עלה עם Semaglutide, אך השינוי לא היה מובהק סטטיסטית; רמות אינסולין ו-C-peptide בצום נטו לרדת, אך גם ירידה זו לא הייתה משמעותית.
החוקרים מסכמים וכותבים כי ממצאי המחקר מעידים כי Semaglutide עשוי לשמש כחלופה טובה להפחתת הפגיעה המטבולית של הטיפול התרופתי בחולים עם סכיזופרניה.
Diabetes Care, March 4, 2026
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!