מתוצאות סקירה סיסטמית ומטה-אנליזה שפורסמו בכתב העת Diabetes Research and Clinical Practice עולה כי טיפול במטפורמין עשוי להשפיע על הרמות בדם של אדיפוקינים שונים, כולל לפטין, רזיסטין ואדיפונקטין, עם השפעות שונות לפי משקל הגוף וגיל המטופלים.
ברקע למחקר מסבירים החוקרים כי לאור החשיבות של אדיפוקינים במחלות הקשורות בתסמונת המטבולית ואף במחלות כרוניות, חשוב לבחון התערבויות יעילות המכוונות כנגד גורמים אלו. המחקר הנוכחי נועד לבחון באופן מקיף את ההשפעות של מטפורמין על אדיפוקינים.
החוקרים השלימו סקירה מקיפה שכללה חיפוש בחמישה מאגרי נתונים, זאת במטרה לזהות מחקרים מבוקרים שבחנו את ההשפעה של מטפורמין על אדיפוקינים, בפרט לפטין, אדיפונקטין ורזיסטין.
הסקירה כללה 49 מחקרים ומהנתונים עלה כי מתן מטפורמין הפחית משמעותית רמות לפטין (הבדל ממוצע משוקלל של 3.06- ננוגרם/מ”ל, p<0.001) ורזיסטין (הבדל ממוצע משוקלל של 1.27- מק”ג/מ”ל, p=0.009) באוכלוסיות שונות לעומת קבוצת הביקורת. עם זאת, לא תועדה השפעה משמעותית לטיפול התרופתי כנגד סוכרת על רמות אדיפונקטין.
מהנתונים אודות תתי-קבוצות עלה עוד כי הטיפול במטפורמין באלו עם מדד מסת גוף של מעל 30 ק”ג/מ2, בהשוואה לאלו עם מדד מסת גוף של עד 30 ק”ג/מ2 הוביל לירידה משמעותית ברמות לפטין ועליה ברמות אדיפונקטין.
עוד מדווחים החוקרים כי טיפול במטפורמין במינונים נמוכים (עד 1,500 מ”ג ביום) ובגיל צעיר יותר (מתחת לגיל 30 שנים) הוביל לעליה משמעותית ברמות אדיפונקטין בדם.
החוקרים מסכמים וכותבים כי לאור החשיבות של אדיפוקינים במחלות מטבוליות ומחלות כרוניות, הטיפול במטפורמין עשוי לשמש כאמצעי יעיל, בפרט בשמנים, לשיפור גורמים אלו.
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!