במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Dermatology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן תוך-ורידי לסירוגין של מתילפרדניזולון במינון גבוה עם MMF (או Mycophenoalte Mofetil) הוביל לשיעורי תגובה קלינית מלאה של 93% בחולים עם Juvenile Dermatomyositis, עם תופעות לוואי סבירות לאורך כחמש שנים.
מדגם המחקר כלל 28 חולים (גיל חציוני של 7.0 שנים, 54% נשים) עם Juvenile Dermatomyositis שענו על קריטריוני Bohan and Peter משנת 2006 או קריטריוני EULAR/ACR משנת 2017, עם לפחות ארבע שנות מעקב בין 2014 עד 2025.
החולים קיבלו 7-9 מחזורי טיפול תוך-ורידי במתילפרדניזולון (מינון יומי של 20-30 מ”ג/ק”ג למשך שלושה ימים עוקבים בכל מחזור) עם MMF (500-600 מ”ג/מ2 פעמיים ביום), משטר המשמש כקו-טיפול ראשון מזה למעלה מעשור במרכז הרפואי של החוקרים.
תוספת Hydroxychloroquine ניתנה לחולים עם פעילות עורית גבוהה (מדד DAS של 5 ומעלה) ואימונוגלובולינים דרך הוריד ניתנו כתוספת בנוכחות כוח שריר ירוד, פריחה או תסמינים ראשוניים חמורים.
תוצאי המחקר כללו את מדד CMAS (או Childhood Myositis Assessment Scale), מדד DAS, ממוצע סטיות תקן של מדד מסת גוף, גובה וצפיפות עצם, בדיקות מעבדה ותופעות לוואי.
עם הטיפול התרופתי, מדד CMAS עלה ב-21.8 נקודות לאחר 12 חודשים ומדד DAS הכולל ירד ב-10.3 נקודות מתחילת מחקר (p<0.001 בשני המקרים).
מבין 28 החולים, 26 (93%) השיגו תגובה קלינית מלאה עם חציון זמן עד לתגובה של 10 חודשים וחציון זמן עד להפוגה קלינית של 35.5 חודשים; בחמישה חולים (18%) תועדה הישנות ולא תועדו מקרים של קלצינוזיס או מחלת ריאות אינטרסטיציאלית.
ממוצע סטיות התקן של הגובה הגיע לנקודה הנמוכה ביותר לאחר 24 חודשים (נמוך ב-0.7 נקודות מתחילת המחקר), בעוד שממוצע סטיות התקן של מדד מסת הגוף ירדה משמעותית מ-0.6 בתחילת המחקר ל-0.8- לאחר חציון של 48.5 חודשים (p<0.001). ריכוז טריגליצרידים ירד ב-63.7 מ”ג/ד”ל לאחר 12 חודשים (P<0.001) ואנזימי השריר התנרמלו בתוך שלושה חודשים.
ממצאי המחקר מציעים כי משטר הטיפול, בעיקר מתן MMF, מהווה אפשרות תרפויטית בחולים עם Juvenile Dermatomyositis, כאשר תופעות הלוואי של משטר טיפול זה הן קלות וברות טיפול.
JAMA Dermatol, Nov 19, 2025
תגובות רוצה להצטרף לדיון?
יש להתחבר כדי להגיב.
התחבראין תגובות עדיין. היה הראשון להגיב!