מנתונים ממחקר בשלב 3 אודות Dapagliflozin (פורסיגה) לטיפול באי-ספיקת לב כרונית עולה כי הטיפול התרופתי מלווה בירידה מובהקת סטטיסטית ובעלת משמעות קלינית בשיעורי תמותה קרדיווסקולארית
דליפת מסתם מיטרלי (ר”ת (MR הינה המחלה המסתמית השכיחה ביותר, בעת שאטיולוגיה דגנרטיבית (ר”ת (DMR, מהווה סיבה עיקרית להתערבות ניתוחית ב MRמשמעותית המודינמית, ניתוח המשפר תחזית לחלוטין אם התזמון אופטימלי.
במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Cardiology מדווחים חוקרים על תוצאות מחקר בתנאי עולם-אמיתי, התומכות ביעילות Sacubitril-Valsartan (אנטרסטו) בחולים עם אי-ספיקת לב ומקטע פליטה ירוד
מנתונים חדשים עולה כי חולים עם מכשיר LVAD (Left Ventricular Assist Device) פעילים יותר גופנית בהשוואה לחולים תואמים עם אי-ספיקת לב מתקדמת, עם צריכת חמצן
כפי שדווח בסקירה קודמת מהיום, נראה שהאבחנה שלטרנסטירטין עמילואידוזיסATTRהינה סיבה אטיולוגית שכיחה יותר משחשבו בעברלאי ספיקת לבHFמשנית לקרדיומיופתיה מסוג ATTR CM. הופעת HF בכלל כרוכה
עמילואידוזיס סיסטמיתנובעת משקיעת חלבונים מעוותים ברקמה הבין תאית באיברים שונים וגורמים להפרעה תפקודית מתקדמת בזמן. אם השקיעה בלב נגרמת לרב קרדיומיופתיה רסטריקטיבית. עד עתה זוהו
אי-ספיקת לב עם ובלי תסמינים מלווה בסיכון מוגבר לסיבוכים 30 ימים לאחר-ניתוח אמבולטורי ותמותה 90 ימים לאחר ניתוח, כך עולה מתוצאות מחקר רטרוספקטיבי חדש, שפורסמו
חסם הולכה בצרור השמאליLBBB, יחסית די שכיח (כ 25% ) במטופלים באי ספיקת לבCHF וכרוך בתפקוד ירוד של חדר שמאל (ר”תLV) ותמותה מוגברת. גם באוכלוסייה
במטופלי אי ספיקת לב (ר”תHF), סימפטומטיים למרות טיפול תרופתי אופטימלי, עם מקטע פליטה ירוד (כLVEF< 35% ), וQRSרחב(בעיקר עם LBBB ורוחב ה QRS כ-delay ר”ת
לקראת הכנס ה-6 של בריאות לב האישה המתקיים ב-12-14/9 בכפר בלום (לאתר הכנס וההרשמה הקליקו כאן) אנו מקיימים ראיון עם ד”ר אביטל פורטר, מי שיזמה
הסיווג של אי ספיקת לב (ר”ת HF ) לפי תפקוד סיסטולי, מתבסס על מקטע הפליטה של חדר שמאל ( ר”ת LVEF), כשמור או preserved HFpEF
ע”פ מחקר צרפתי חדש המתפרסם ב- ESC Heart Failשימוש ב- ferric carboxymaltose (פרינג’קט) בחולי אי ספיקת לב סיסטולית הסובלים מחסר ברזל הוביל לשיפור בסיווג דרגת
המאמר בחסות בורינגר אינגלהיים התקופה שלאחר אשפוז על רקע אי ספיקה לבבית, התקופה הפוסט אקוטית, היא פאזה רגישה עם סיכון של מעל ל- 50% לאשפוז
בחולים עם SLE (Systemic Lupus Erythematosus) סיכון מוגבר לאי-ספיקת לב, ולא רק לאוטם שריר הלב או אירועים מוחיים, בהשוואה לאוכלוסיה הכללית. במאמר שפורסם בכתב העת
ההנחיות מ 2017 להחלפת מסתם במטופלי הצרות אאורטלית (ר”תAS) בדרגה חמורה סימפטומטית, מקנות: · דרוגI לTAVR(ר”ת של ranscatheterAorticValveReplacementT) במטופלמסורב ניתוח, אובסיכון גבוהמאדלהחלפה ניתוחית (ר”תSAVR), לאור תוצאות שהדגימו עליונות
בהצהרה חדשה מטעם איגודי ה-American Heart Association (AHA) וה-HFSA (Heart Failure Society of America) דנים מומחים בנושא ניהול סוכרת מסוג 2 ואי-ספיקת לב. לא מדובר
התוויה נוספת המקובלת כיום להשתלת מסתם תותב מלעורידרך צנתר (ר”תTHVכtranscatheter heart valve), הינהכשל מסתם תותב ביולוגיאאורטלילאחר ניתוח החלפת מסתם בעבר (ר”תSAVR). בקבוצה זאת החדרתTHVלתוך תותב
מחקר קטן אך פורץ דרך מספק עדויות התומכות בבדיקת אולטרה-סאונד של הריאות, אשר עשויה להדגים סימנים לגודש ריאתי תת-קליני בחולים אמבולטוריים עם אי-ספיקת לב, כך
מערכת לצד מיטת המטופל המודדת את תפוקת השתן ומספקת סליין לשמירה על דרגה קבועה של הפחתת נפח עם טיפול במשתני לולאה, עשויה להפיג מעט מהחששות
בין הקלסיפיקציות השונות של אי ספיקת לב ( ר”תHF), הסיווג לפי תפקוד סיסטולי, מתבסס על מקטע הפליטה של חדר שמאל ( ר”תLVEF), כשמור –HFpEFאו וכירוד