תלונות עיניות הן סיבה שכיחה לפנייה לחדר המיון, כשחלק משמעותי מהמקרים מערבים פתולוגיות דחופות העלולות לגרום לאובדן ראייה קבוע. בחדרי מיון רבים אין נגישות מיידית לבדיקה פונדוסקופית מלאה או ל־OCT
בחולים עם אבחנה של ניוון מקולארי גילי שאינו ניאווסקולארי בשלב מוקדם או בינוני, חשיפה ל-Levodopa מלווה בסיכון מופחת משמעותית להתקדמות לניוון מקולארי גילי ניאווסקולארי לאורך
מטרת המחקר הייתה להעריך אם חומרת רטינופתיה סוכרתית (שגשוגית ולא שגשוגית) קשורה לעלייה בסיכון לפתח דמנציה בקרב חולי סכרת
בחולים עם אובדן ראיה זמני תועד סיכון מוגבר לסיבוכים קרדיווסקולאריים מג’וריים, אירוע מוחי, אוטם לבבי, הפרעות קצב לב ואשפוז בתוך שבועיים מהופעת הפרעת הראיה, כאשר
ביספוספונטים הן תרופות נפוצות לטיפול במחלות עצם כמו אוסטאופורוזיס, אך יש דיווחים על תופעות לוואי עיניות כולל אובאיטיס בעקבות מהשימוש בתרופות אלו. הראיות הקיימות היו מבוססות בעיקר על מחקרי עוקבה ועל דיווחים רטרוספקטיביים, עם ממצאים סותרים לגבי הקשר הסיבתי
טיפול ארוך-טווח ב- Tocilizumab(אקטמרה) נמצא יעיל בחולים עם מחלת תריס עינית בדרגה בינונית-עד-חמורה עמידה לטיפול בקורטיקוסטרואידים, כאשר 58% מהחולים השיגו שיפור קליני בתוך שישה חודשים
לייזר לאסיק לתיקון רוחק ראייה (היפרופיה) נחשב מורכב יותר בהשוואה לתיקון קוצר ראייה, בשל הצורך באבלציה פריפרית לצורך יצירת תלילות מרכזית של הקרנית, דבר העלול להשפיע על יעילות, חיזוי ובטיחות ההליך. בעשורים האחרונים חלו התפתחויות טכנולוגיות משמעותיות בלייזרי האקסימר, אך נדרשת הערכה שיטתית ועדכנית של הראיות הקיימות
אובאיטיס לא־זיהומי הוא גורם משמעותי לפגיעה בראייה, וגלאוקומה משנית היא אחד הסיבוכים הקשים והבלתי הפיכים ביותר באובאיטיס. עם זאת, ההערכה המדויקת של הסיכון לגלאוקומה בחולים עם אובאיטיס אידיופתי, ללא מחלות אוטואימוניות סיסטמיות, לא נחקרה באופן נרחב עד כה
במבוגרים עם עודף-משקל או השמנת-יתר, ללא אבחנה של סוכרת, מתן טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1 מלווה בסיכון נמוך ב-70% להתפתחות קטרקט תלוי-גיל לאורך עשר
גלאוקומה הינה מחלה כרונית המשמשת גורם מרכזי לעיוורון, וגורם הסיכון ההפיך היחיד הידוע עד כה הוא לחץ תוך־עיני מוגבר. הקשר בין השמנה לגלאוקומה שנוי במחלוקת, ומורכב מהגדרות שונות של השמנה וכן מהקשר האפשרי לתסמונת מטבולית
השימוש ההולך וגובר באגוניסטים לקולטן של גלוקגון־לייק פפטיד־1 (GLP-1RA) לטיפול בסוכרת סוג 2 ולהפחתת משקל מלווה בדיווחים הולכים וגוברים על תופעות לוואי אפשריות, כולל ברפואת העיניים
מחלת שיוגרן הינה מחלה אוטואימונית סיסטמית שכיחה, המאופיינת בעיקר ביובש עיני, אך עלולה לגרום גם לסיבוכים קרניתיים מסכני ראייה
טיפול בתרופות ממשפחת אגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, בפרט Liraglutide, מלווה בסיכון מוגבר להתפתחות NAION (או Nonarteritic Anterior Ischemic Optic Neuropathy) במהלך השנה הראשונה לטיפול, כאשר הסיכון
מנח טרנדלנבורג תלול (Steep Trendelenburg Position, STP) נפוץ בניתוחים לפרוסקופיים, אך כרוך בעלייה בלחץ התוך־עיני (IOP) ועלול להעלות את הסיכון לסיבוכים עיניים, במיוחד בחולים עם גורמי סיכון כמו גלאוקומה
מנתוני מחקר עוקבה ארצי שכלל למעלה מארבעה מיליון מבוגרים עולה כי בחולים עם מחלות אלרגיות סיכון מוגבר משמעותית להתפתחות Optic Neuritis, בהשוואה לאלו ללא מחלות
במאמר שפורסם בכתב העת JAMA Ophthalmology מדווחים חוקרים מקליבלנד על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי מתן טיפול במטפורמין אינו מלווה בסיכון מופחת להתפתחות ניוון
במאמר שפורסם בכתב העת Ophthalmology and Therapy מדווחים חוקרים משווייץ על תוצאות מחקר חדש מהן עולה כי ניתוח PPV (או Pars Plana Vitrectomy) מוקדם באמצעות
מתן יומי של טיפות עיניים המכילות Omidenepag Isopropyl בריכוז 0.002% הפחית את הלחץ התוך-עיני ונסבל היטב בחולים עם אבחנה חדשה של גלאוקומה ראשונית פתוחת-זווית שלא
מודל למידה עמוקה שעבר הכשרה על סריקות OCT (או Optical Coherence Tomography) של ראש עצב הראיה סייע בהבחנה מהימנה בין סוגים שונים של נזק לעצב
במאמר שפורסם בכתב העת British Journal of Ophthalmology מדווחים חוקרים מסין על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי חסר ויטמין D חמור, קרי, ריכוז נמוך