ממחקר חדש שעקב במשך שנתיים אחר אנשים הסובלים מהשמנת-יתר או עודף-משקל, עולה כי Rimonabant, Selective Cannabinoid-1 Receptor Blocker, הביא לירידה במשקל לאחר שנה אחת, שנשמרה
במחקר חדש בן 3 שנים שעקב אחר מושתלי כליה-לבלב התגלה גורם סיכון נוסף להפרעה בתפקודי כליה, שעשוי לסייע לרופאים להגדיר מחדש את מטרות הטיפול. החוקרים
ממחקר חדש עולה כי אנשים המצויים בלחץ גבוה בעבודה, לאורך תקופות זמן ארוכות, חשופים לסיכון כפול להתפתחות סינדרום מטבולי. קשר זה עשוי להסביר את הקשר
ממחקר חדש עולה כי חוזק שריר מוגבר (Muscular Strength) קשור בסיכון מופחת להתפתחות סינדרום מטבולי, למרות שכנראה לא מעבר לירידה בעקבות כושר סיבולת לב-ריאה. בנוסף
במחקר פרוספקטיבי המשווה דיאטה, פעילות גופנית וחומרה היסטולוגית של מחלת כבד שומני לא אלכוהולית (NAFLD) בחולים עם וללא סינדרום מטבולי, מצאו החוקרים כי חולים עם סינדרום
מחקר חדש מאשר כי שורדים של מחלת Acute Lymphoblastic Leukemia (ALL) בילדות, מצויים בסיכון מוגבר לסבול מהשמנת-יתר בשנים הראשונות שלאחר הטיפול. המחקר לא מצא הבדל
על-פי דיווח שפורסם לאחרונה, הסינדרום המטבולי וגם העמידות לאינסולין מהווים חזאים חזקים ובלתי-תלויים למידת הסיכון הווסקולרי בקרב חולים העוברים אנגיוגרפיה כלילית. החוקרים מציינים כי עמידות
מטרת המחקר שפורסם לאחרונה היתה לבדוק את השפעות מתן פרנטרלי של תוסף גלוטמין והורמון גדילה על הסתגלות המעיים ביטחען הסובלים מתסמונת מעי קצר. במחקר השתתפו 26 חולים
רמות אדיפונקטין (Adiponectin) קשורות ברגישות לאינסולין בילדים ומתבגרים ונמוכות יותר בקרב אמריקאים ממוצא אפריקאי, כך עולה מתוצאות מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של Diabetes. החוקרים מדדו
רמת גלוקוז בצום בטווח הגבוה של הנורמה היא גורם סיכון לסוכרת, לפחות בגברים, כך עולה מתוצאות מחקר ישראלי שפורסם בגיליון ה-6 באוקטובר של ה- New
ממצאים ממטה-אנליזה מצביעים על כך שטיפול במעכבי ACE או Angiotensin Receptor Blocker (ARB’s) עשויים לסייע בעצירת סכרת מסוג 2 בחולים בסיכון גבוה, דוגמאת חולים עם
דיאטה טבעונית דלת שומן יעילה לירידה במשקל, כך עולה מתוצאות מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- American Journal of Medicine. במחקר השתתפו 64 נשים פוסט-מנפאוזליות
לגלולות הרזיה נטולות Ephedra ישנן השפעות מעוררות על המערכת הקרדיו-וסקולריות הדומות להשפעות אפדרה, כך עולה מתוצאות מחקר אקראי מבוקר וכפול סמיות שדווח בגיליון ספטמבר של
ממחקר חדש שפורסם בגליון ספטמבר של American Journal of Epidemiology עולה כי הערכת סיכון קרדיווסקולרי באמצעות קריטריונים אלטרנטיביים של סינדרום מטבולי דומה להערכת הסיכון ע”י
ע”פ דיווח מתוך אתר TheHeart בגיליון ספטמבר של האגודה האמריקאית לסוכרת (ADA) תכלל הצהרה מאת פרופ’ קאהן ושות’ לפיה לשימוש הנרחב כיום במונח הסינדרום המטבולי אין
ממחקר חדש עולה כי הוספת בדיקת רמות Ferritin בסרום למערך הבדיקות המשמשות להערכת חולים הסובלים מסינדרום מטבולי, עשויה לסייע בזיהוי תת-קבוצה של חולים המצויים בסיכון
תוצאותיו של מחקר שפורסם לאחרונה מעידות כי הסינדרום המטבולי הוא סמן חשוב של טרשת עורקים תת-קלינית, ולכן מעלה את הסיכון הקרדיווסקולרי במבוגרים צעירים שאינם סובלים
במאמר המתפרסם השבוע ב-Annals of Internal Medicine מוצג ניתוח כלכלי-רפואי שבדק את האטרקטיביות של הפעלת תכנית התערבות לשינוי הרגלי חיים במטופלים הנמצאים בסיכון גבוה לפתח
אנשים הסובלים מהסינדרום המטבולי ושנממדו בהם רמות גבוהות של עוינות מצוים בסיכון גדול פי 4 להתקף לב, בהשוואה לאנשים שבהם לא נתגלו גורמי סיכון אלה.
קבוצה של חוקרים צרפתים, הצליחה לזהות גן שקשור בסיכון מוגבר להשמנת יתר ולסכרת מסוג 2, בילדים ובמבוגרים אירופאים. הגן נקרא ENPP1 (EctoNucleotide Pyrophosphatase Phosphodiesterase), והוא