לפניכם פרק נוסף בסדרה “תפיסות מוטעות ברפואת ילדים” בעריכת פרופ’ פריאר. כשנולד תינוק עם מרפס קטן מאד, לפעמים האם מקבלת הדרכה לא לתת ויטמין D,

פרופ’ זכריה מדר , עורך מדור תזונה בחוברת JAMA של 27 אוגוסט 2003 התפרסם מאמר המראה על התועלת באכילת שוקולד כאמצעי במניעת בעיות קרדיווסקולריות. כבר

  סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב המגזין המוקלט.  באפשרותך להצטרף כמנוי לג’ורנאל וליהנות מידי חודש מ- 2 קלטות או דיסקים המכילים את מיטב הספרות

לנוכח המהומה התקשורתית שנוצרה על רקע האפשרות/החשד שרופא מכור לסמים סיכן את חיי מטופליו והדרישות העולות להגביר פיקוח על רופאים, פרסם פרופ’ רכס, יו”ר לשכת האתיקה

פרופ’ זכריה מדר, עורך מדור תזונה לפני שאתייחס לצד התזונתי והתועלת הבריאותית של הבירה כדאי לומר מה הם מרכיבי הבירה ומי מהם התורמים לאפקטים החיוביים

פרופ’ זכריה מדר – האוניברסיטה העברית מדברים בלהט וכנראה בצדק על תזונה ים-תיכונית כמתכון לשמירה על בריאות תקינה. לפני שאדווח על ממצאים אלו שהתפרסמו בעיתון

סקירה זו, בחסות ואדיבות הג’ורנאל קלאב, המגזין המוקלט – JC-388 המזמין אתכם להצטרף כמנויים לשירות הכולל קבלת 2 קלטות (או דיסקים) מידי חודש של מיטב

ידוע כי בין טבעונים רמת ויטמין B12 נמוכה בממוצע בהשוואה לאוכלי הכל. ויטמין B12 מגיע לאדם על ידי אכילת מוצרים בעיקר מהחי. ויטמין זה משתתף

ידידיה ר. קופ”ח מאוחדת שר”נ, רעננה (הועבר באדיבות מרכזי כנס הפרעות אכילה שהתקיים ב-12.3 בתל- אביב) מטרה: הצגת גישת טיפול תזונתי שמטרתו הגמלות מכל חוקי

הנדסה גנטית הינה מכשיר בעל כח עצום שיכול לגרום לשנויים בצמחים אשר מובילים לתועלת פוטנציאלית לחברה. אולם, עם כל ההישגים האפשריים, תשומת לב זהירה דרושה

י ש ר א ל מאז תחילת שנות השמונים עוסקים בישראל בהנדסה גנטית במסגרת מחקר ופיתוח ביו-טכנולוגי. לאור ההתפתחות בתחום זה בארץ מינה המדען הראשי

סקירה זו היא באדיבות הג’ורנאל קלאב – המגזין המוקלט: Effect of Orlistat in overweight and obese patients with type 2 diabetes treated with metformin J.

פרופ’ זכריה מדר האוניברסיטה העברית הפקולטה לחקלאות, מזון ואיכות הסביבה, עורך מדור תזונה. סיבים תזונתיים הגדרה, חלוקה והמלצות לצריכה המונח סיבים תזונתיים מתייחס למספר חומרים

פגשנו את פרופ’ ישראלי בהרצאה מעניינת מאוד שנשא בכנס של ארגון הרוקחות. שיחה קצרה לאחר ההרצאה הובילה לכך שהגענו למסקנה שיהיה זה ראיון מעניין וחשוב.

מאת שני רבינוביץ / עורכת מדור פרמקולוגיה בבריטניה פורסם לאחרונה דו”ח שהוזמן על ידי חברי הפרלמנט הבריטי הסוקר עניני בטיחות הקשורים לצמחי מרפא. באופן כללי,

פרופ’ זכריה מדר ראש המכון לביוכימיה, מדעי המזון והתזונה במהלך השנתיים האחרונות חלה התקדמות נכרת בבסוס ההכרה של סיבים תזונתיים כמרכיב תזונתי חשוב לבריאות האדם.

פרופ’ יאיר יודפת, הקתדרה לרפואת המשפחה ע”ש ד”ר רוזאן, האוניברסיטה העברית, ירושלים. תקציר התסמונת המטבולית מאובחנת לפי ה – NCEP האמריקאי כאשר קיימים 3 מתוך

אנו שמחים לארח כאן את פרופ’ אדלשטיין בסקירה בנושא חשוב זה. את הסקירה ערך פרופ’ אדלשטיין לבקשתנו, במסגרת כתבת התחקיר אשר פורסמה ב- e-Med לאחרונה

סיבוכים אקוטים היפוגליקמיה: שינויים במזון הנאכל, פעילות גופנית ותרופות כל אלו יכולים לתרום להתפתחות היפוגליקמיה. טפול בהיפוגליקמיה, דורש צריכה של גלוקוז או מזונות המכילות פחמימות.

טפול תזונתי בסוכרת הריונית, צריך לאפשר ולקחת בחשבון הן את האם והן את העובר. במובן זה, שרמת האנרגיה תהיה מתאימה שתאפשר תוספת משקל הריונית נאותה