כאשר אנו מטפלים בחולה עם שאת אפיתל המעבר החודרת לשריר המלצתנו הראשונה תהייה כריתת השלפוחית. רק במקרים נבחרים ומיוחדים תוצע לחולה קרינה חיצונית לאזור השלפוחית
עבודה זו מסכמת תוצאות טיפול בריסוק חוץ גופי באבנים בשופכן. התוצאות חשובות הואיל והחולים טופלו בישראל והמכשיר בו השתמשו זמין בבתי חולים בארץ. מזעור הציוד
מחקר קנדי זה עוסק בשאלה: איזה, תרופה פומית מקבוצת ה PDE5I מעדיף המטופל ובת זוגו. המאמר חשוב כי בוצע בפרקטיקה הכללית ולאו דווקא כמחקר יזום
המאמר הינו מעניין הואיל והוא עוזר באיפיון החולים עם הפרעות השתנה על רקע הגדלה שפירה של הערמונית, אשר יפתחו עצירת שתן חדה למרות טיפול בחוסמי
חולים הסובלים משאת שלפוחית השתן החודרת לשריר לעיתים מגיעים לכריתת השלפוחית זמן רב לאחר קביעת האבחנה. לתופעה זו יש מספר הסברים. לפעמים העיכוב נובע מרצונו
הטיפול הפומי בהפרעות זיקפה שינה את כל מערכת הטיפול בגברים הסובלים בהפרעה זיקפה. אבל למרות הדרכה נכונה ושינוי מינון התרופות לא כל החולים מגיבים בשיפור
רמת טסטוסטרון הדם אצל הגבר המבוגר זוכה בשנים האחרונות להתעניינות רבה. וחוקרים רבים מתארים תסמונת דומה לגיל המעבר אצל הנשים. בעבודה זו שבדקה את תיקיהם
כאשר הייתה הוראה לטיפול ברפלוקס לדרכי השתן העליונות התיקון בדרך כלל היה ניתוחי. תוצאות הניתוחים השונים הינן טובות עם העלמות הרפלוקס ביותר מ90% מהחולים. בשנים
גברים רבים סובלים מהפרעות השתנה הכוללות תדירות בהשתנה, השתנת לילה וקושי בהתאפקות. תסמינים אלה מתאימים לתסמונת ה ” “Over active bladder. תרופות אנטימוסקריניות הן חלק
בחולים מסוימים נקבעת לאחר ביופסיה של הערמונית אבחנה של שאת ערמונית עם משמעות קלינית מעטה. האבחנה מבוססת על כמות הגידול בחומר הביופסיה, דרגת הגליסון ולעתים
בדיקת ציסטוסקופיה בחולים עם מקרוהמטוריה נותרה אחת הבדיקות החשובות ביותר לאיתור שאתות שלפוחית השתן. למרות התקדמות המיכשור האורולוגי והכנסתם לשימוש של ציסטוסקופים גמישים, נותרה הציסטוסקופיה
הפרעות באיכות הזיקפה הן תלונה שכיחה אצל גברים בגילאים שונים. אמנם הטיפול הפומי במעכבי PED5 שיפר את אפשרויות הטיפול, אבל עדיין גברים רבים מעוניינים בפתרון
במאמר זה של פרופ’ רווה, אשר כפי שמצויין בשולי המאמר, נכתב כבר ב-2002 אך הוגש לפירסום בכתבי עת רפואיים רק ב-2005 (רק לאחר שהמחבר זכה
17/7 – מחקר ישראלי: סיבוטרמין (רדוקטיל) משפר תפקוד אנדותל תוך 4 חודשי טיפול בחולי מחלת לב כלילית הסובלים מהשמנת יתר (AMERICAN JOURNAL OF CARDIOLOGY )
סקירה מעניינת המתארת את השימוש במוסיקה בחדר הניתוח מובאת היום בעיתון הארץ, תרגום של כתבה שהתפרסמה בניו-יורק טיימס. המחבר סוקר מס’ מחקרים שבדקו את השפעת
במקביל לפופולאריות הגוברת וההולכת של הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה בקרב הקהל הרחב חלות גם תמורות ומגמות ביחסה של הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה. פרופ’ יונתן הלוי בעקבות פירסום ספרו
ניהול סיכונים ברפואה הופך להיות יותר ויותר מונח ומושג מוכר, שימושי וחשוב. כדי להרחיב את הדעת בנושא, יצאנו לשוחח עם עו”ד טליה חלמיש, מנהלת החברה לניהול
המכתב הבא, פרי עטו של מר רחמים מלמד כהן, הופיע בעיתון “הארץ” ביום 25 ליוני 2006. מר רחמים מלמד כהן הוא מפקח לשעבר של החינוך
בשנים האחרונות עלתה המודעות לעובדה, שפעולות רפואיות כואבות גם לתינוקות. השפעתם הפסיכולוגית לכאבים אלו לטווח ארוך, אם בכלל, עדיין לא ידוע. נעשים מאמצים כדי לברר
החודש למדנו על עלייה בהיארעות מקרים של רככת באירופה וכן באוסטרליה. אחד הסימנים הקליניים שהסב את תשומת הלב לאבחנה זו הייתה התופעה של ,bow legs