מאמר זה מלמד שוב כי חולי שאת הערמונית עם דרגת התמיינות של גליסון 8-10 נמצאים בקבוצת סיכון להתקדמות המחלה למרות ניתוח רדיקלי של כריתת הערמונית וכי

מאמר הסקירה עוסק בתופעת לוואי של טיפול ממושך ב GnRH agonists בחולי שאת הערמונית. מטרת טיפול זה להגיע למצב של היפוגונדיזם. מצב זה גורם לשינויים

שוב ושוב המדע מחפש גורמי סיכון או גורמים מנבאים ומשפיעים על חומרה שכיחות וכדומה בנושא סרטן הערמונית. במסגרת השפעת אורח חיים על שאת הערמונית הגיעו

בעבודה זו טופלו חולים עם שאת הערמונית בקרינה בלבד ובשילוב קרינה עם טיפול הורמונלי. בעבודה נכללו גם חולים עם מעורבות שאתית של קשרי לשד מקומיים

בשנים האחרנות מבוצעים מחקרים שונים על מניעה והקטנת השכיחות של שאת הערמונית. מחקר זה מדווח על תרופה שיכולה “למנוע” התפתחות שאת ערמונית בחולים שנמצאים בסיכון

רוב החולים הסובלים משאת הערמונית עם גרורות בעצמות יטופלו הורמונלית. המאמר חשוב כי הוא מלמד כי לפי תגובת ה PSA כ  7 חודשים לאחר תחילת

האם לתוצאות מחקר זהו יש משמעות על חיי הרופאים עצמם ? משחר ההיסטוריה מקובל כי רופאים עובדים במשמרות. כל רופא עם סיום לימודיו מבצע בשנת

מקובל לחשוב כי טיפול הורמונלי אצל חולים עם שאת הערמונית בשלב מתקדם ב (LH-RH agonist)   Luteinizing Hormone-Releasing Hormone Agonist Therapy מוריד את רמות הטסטוסטרון לרמות

בחולים מסוימים נקבעת לאחר ביופסיה של הערמונית אבחנה של שאת ערמונית עם משמעות קלינית מעטה. האבחנה מבוססת על כמות הגידול בחומר הביופסיה, דרגת הגליסון ולעתים