מחלת כבד שומני מטבולי כגורם סיכון למחלת כליה כרונית
לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית
לקבלת קוד אימות לנייד ולמייל, יש למלא את כתובת המייל ואת מספר הטלפון שלך
לשתי המחלות מאפיינים משותפים רבים וביניהם שכיחות גבוהה, גורמי סיכון, מחלות נלוות וסיבוכים כמו השמנה, יתר לחץ דם, סכרת, דיסליפידמיה ומחלת לב וכלי דם וכן הסכנה שבהתפתחות לכדי מחלה סופנית
מחלת כליות פוליציסטיות (ADPKD (Adult Polycystic Kidney Disease היא מחלת הכליה התורשתית השכיחה ביותר
מחלת כליה כרונית שכיחה מאוד, עד כ־15% מהאוכלוסייה הבוגרת וכ־50% בני יותר מ־65 שנה
החוקרים מדווחים על תוצאות מחקר חדש, מהן עולה כי בחולים עם אי־ספיקת לב טיפול באמפגליפלוזין (ג’ארדיאנס) מפעיל באופן משמעותי את ציר האריתרופואזיס, מפחית דלקת ומוביליזציה של ברזל, משפר אנמיה ומסייע לתפקוד הלב אפילו בחולים עם חסר ברזל או עם תפקוד כלייתי ירוד
לפניכם סקירת העיתונות מאת פרופ’ שטרן.
היפופראתירואידיזם כרוני מופיע לאחר כריתה מלאה או חלקית של בלוטות הפרתירואיד, לעיתים קרובות עם כריתת בלוטת התריס, עקב ממאירות
בשנים האחרונות מתגבשת מגמה של מעקב פעיל במטופלים עם שאתות שונות אשר לגביהן נמצא כי בשלבים מוקדמים של המחלה ובהתאם לדרגת הממאירות שלהן אין צורך בטיפול רדיקלי מיד עם האבחון. המחקר המוצג כאן בדק תוצאות מעקב פעיל בשאתות מסוג אונקוציטומות של הכליה שהן כ־15% מהגידולים הקטנים בכליה
אבני כליה שכיחות מאוד באוכלוסייה הבוגרת עד כ־15%במשך החיים (19% בגברים ו־9% בנשים)
לפניכם סקירת העיתונות האחרונה של פרופ’ יודפת, שבה הוא סוקר את מאמרי ספטמבר 2025.
חוקרים מהמחלקה הקרדיולוגית בבית החולים מאיר מדווחים על תוצאות מחקר עולם־אמיתי חדש, מהן עולה כי בחולים עם סוכרת מסוג 2 ומחלה קרדיווסקולרית טרשתית, טיפול במעכבי SGLT-2 ואגוניסטים לקולטן ל-GLP-1, במיוחד בשילוב, מלווה בירידה משמעותית בסיכון לתמותה
בניסוי אקראי מבוקר זה, שנעשה במרכז יחיד, נכללו מטופלים עם תסמינים מתמשכים במשך לפחות חודשיים של “שלפוחית רגיזה” שלא השתפרו משמעותית עם טיפול בתרופה בודדת
ניסוי OPTIMAS הוא מחקר אקראי, רב-מרכזי, מקבילי (open-label) עם הערכה מסוימת סמויה של תוצאות
התקפים סימפטומטיים חריפים (ASyS), שמופיעים תוך 7 ימים מהשבץ האיסכמי, ידועים כתורמים לסיכון מוגבר לאפילפסיה לאחר שבץ ולתמותה. עם זאת, השפעת תזמון ההתקף (ביום השבץ מול ימים מאוחרים) וסוג ההתקף (כגון סטטוס אפילפטיקוס לעומת התקף בודד קצר) לא הובהרו עד כה
לפניכם סקירת העיתונות לחודש אוגוסט 2025, מאת פרופ’ יודפת, מתוך אתר החברה ליתר לחץ דם.
המאמר מאת Katrina Hannah D. Ignacio ו‑Umberto Pensato הוא עריכה (editorial) שבוחנת בעיון את הסיכון הגובר לשבץ איסכמי חריף לאחר ביצוע טיפולים והתערבויות לבביות מודרניות
מחקר רב־מרכזי שערך ניסוי פתוח־מחקרי עם נקודות יעד עיוורות (open-label, blinded end point RCT) בבתי חולים בסין, בין מאי 2021 לפברואר 2023
בשל אזהרת FDA לגבי פעילות אנטי־אריתמית פוטנציאלית של למוטריג’ין (Class IB) והחשש להפרעות קצב, החוקרים השוו את הסיכון לתופעות לב בקרב מטופלים שקיבלו למוטריג’ין לעומת אלו שקיבלו לבטירטצאנם (levetiracetam), בתנאים של “target trial” אנליטי.
לפניכם סקירת העיתונות לחודשים יולי-אוגוסט 2025, מאת פרופ’ יודפת, מתוך אתר החברה ליתר לחץ דם.
סקירת ספרות זו מטרתה להגדיר ספציפית את השפעת הפעילות האירובית על תפקוד מיני אצל גברים
מטרת הניתוח היא לבדוק האם פרמטרי CT Perfusion (CTP) יכולים לצפות אירוע שבץ איסכמי חוזר בטווח של שנתיים
ניתן להשתמש בחצי המקלדת ובמקש Esc לפתיחה וסגירה.