נראה שכמעט כולנו “חטפנו” השנה שפעת בשלב זה או אחר. מה באמת המימצאים, הסיבות ואילו לקחים ניתן להסיק ? על שאלות אלה ואחרות פנינו לפרופ’
שנת 2004 הייתה עשירה בהתפרצויות של זיהומים קשים שהזכירו לנו ימים שחלפו ושקיווינו שלא יחזרו, אולם המציאות טפחה על פנינו. ה SARS המשיך בדהרתו והגיע
אריתרומיצין, הינו תכשיר אנטיביוטי ממשפחת המאקרולידים (Macrolides), הנמצא בשימוש כבר שנים רבות ונחשב כבטוח לשימוש.אולם, דיווחים על הפרעת הקצב טורסאד דה פואנט(ה) (Torsade de pointes),
זוכר אני את ההתלהבות שלוותה המצאת מדביר היתושים, DDT, לקראת סוף ימי מלחמת העולם השנייה. הודיעו לממשלת הודו כי הנה זה באה הישועה, ובקרוב לא
היסטוריה: החיידק הליקובקטר פילורי ידוע מעל למאה שנה. מקובל היה כי החיידק חי באנטרום של הקיבה, אינו חודרני ואינו גורם לנזק מקומי. רק בעשרים השנים
זיהום מנינגו-קוקאלי, נוטה להופיע במקבצים ועלול לגרום למחלה קשה. המקבצים הללו, הם בד”כ בני הבית של החולה הראשון. ברורה לכן, חשיבותו של הטיפול המונע לאחר
Reid VL, et al. Clinical investigation of athletes with persistent fatigue and/or recurrent infections. Br J Sports Med 2004;38:4245 מבוא לעתים, מתלוננים ספורטאים על עייפות
תולדות המחלה נערה בקרה במרפאה בתלונה שחלתה לפני יומיים והיא סובלת מכאבים בלוע, עלייה בחום הגוף, כאבי ראש והקאות. בבדיקה נמצא אודם בשקדיים עם הפרשה
גבר בן 40, בריא בדרך-כלל, מגיע למרפאה עם חום, כאב ואדמומיות בגב כף הרגל. בבדיקה נמצאה בצקת רגישה למגע ואדמומיות עד לאזור הפרה-טיביאלי (pretibial) עם
האם קיים קשר בין החיסון נגד חצבת חזרת ואדמת חיסון ה MMR – לבין אוטיזם? נושא זה גרם לסערה פומבית באנגליה בשבועות האחרונים. ננסה לשחזר
Clinical efficacy of three common treatments in acute otitis externa in primary care: randomised controlled trial. Frank A M van Balen, W Martijn Smit, Nicolaas
וירוס הרפס סימפלקס הינו גורם שכיח למחלה עיינית. בערך 400000 אנשים בארה”ב חלו בהרפס סימפלקס עייני ומדי שנה יש 50000 מקרים חדשים וחוזרים. וירוס הרפס
סקירה מקיפה זו אשר נכתבה ע”י ד”ר שלמה חורי מובאת באדיבות הסתדרות הרוקחים אשר מפיקה את ה”רבעון לרוקחות“. הסקירה מופיעה במלואה ב”רבעון לרוקחות” של דצמבר
Imiquimod הוא תכשיר אימונו-מודולטורי שאושר לשימוש על-ידי ה-FDA ב-1997 לטיפול ביבלות גניטליות ופרי-אנאליות. הוא שייך לקבוצה של תכשירים המשנים את תגובת מערכת החיסון (immune response
סקירת עורך מאמרי המערכת במדור הדרמטולוגיה, ד”ר משה לפידות: מחקר אקראי שפורסם לאחרונה משווה את יעילות ובטיחות השימוש בשני טיפולים טופיקלים אפשריים במקרים מתונים של
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים
ג’ורנאל קלאב, מגזין 402: מחקר המתפרסם בגיליון ספטמבר של ה- Journal of Pediatrics עשוי לשנות את מדיניות הטיפול במחלת קוואסקי. החוקרים מצאו כי תוספת קורטיקוסטרואידים