נושאים ספיריטואלים (רוחניים) עולים לעיתים תכופות בעת טיפול בחולים הנוטים למות, אך צוותים רפואיים עשויים לא לזהות צרכים אלה, או את חובתם להתייחס אליהם ובד”כ
את מר ב. פגשתי לראשונה כשאושפז בשל פנומוניה אטיפית בהיותי סטאג’רית. אז היה מוסיקאי בן 29. לאחר שחרורו הגיע אלי לביקורת ונשאר במרפאתי. במהלך 10
לפני מספר שבועות פנתה אלי א”ג פיזיותרפיסטית ושאלה לדעתי לגבי מכתב הפניית מטופל מאורטופד אליה. במכתב ההפניה לא צוינה האבחנה הרפואית אלא תלונת החולה ובקשה
מלכי הייתה קרובה לשלוש עשרה שנה כאשר נפגשנו לראשונה. היא הגיעה למרפאה עם שני הוריה. האב גבוה ורזה, זקנו קטן ומטופל. החליפה נקייה והעניבה מהודרת.
במאמר זה של פרופ’ רווה, אשר כפי שמצויין בשולי המאמר, נכתב כבר ב-2002 אך הוגש לפירסום בכתבי עת רפואיים רק ב-2005 (רק לאחר שהמחבר זכה
במקביל לפופולאריות הגוברת וההולכת של הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה בקרב הקהל הרחב חלות גם תמורות ומגמות ביחסה של הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה. פרופ’ יונתן הלוי בעקבות פירסום ספרו
במקביל לפופולאריות הגוברת וההולכת של הרפואה האלטרנטיבית והמשלימה בקרב הקהל הרחב חלות גם תמורות ומגמות ביחסה של הרפואה הקונבנציונלית לרפואה המשלימה. פרופ’ יונתן הלוי בעקבות פירסום ספרו
אומרים שכאשר התותחים רועמים המוזות שותקות. לגבי המחקר ותכנון השירותים הרפואיים לא נאמר מה הם עושים בשעת מלחמה. מהאזנה לתקשורת נראה שהמוזות דווקא לא שתקו
ניהול סיכונים ברפואה הופך להיות יותר ויותר מונח ומושג מוכר, שימושי וחשוב. כדי להרחיב את הדעת בנושא, יצאנו לשוחח עם עו”ד טליה חלמיש, מנהלת החברה לניהול
הסמיכות שבין פתיחת חודש המודעות למקצוע ההרדמה והאירוע שבו הרופאה המרדימה נרדמה בעצמה בניתוח הופך את הקריאה במאמרו של פרופ’ דונחין, רופא מרדים בהדסה עין כרם
העשור האחרון היה “משופע” באסונות טבע (סערות קשות, רעידות אדמה, הצפות, מפולות בוץ) ובאירועים אלימים (מלחמות, פיגועי טרור). על רקע זה מתפתחת תורת ניהול האסונות
ד”ר יורם בלשר מגיב במאמר המתפרסם היום ב”הארץ-דהמרקר” על מאמרה של מירב ארלוזורוב, עיתונאית בכירה ב”הארץ-דהמרקר” אשר ביקרה את נסיונות חברי הועדה, והר”י להרחיב את
המחלות הזיהומיות הן הגורם מספר אחד לתחלואה ולאשפוז קשישים בבתי חולים. ההתמודדות עם מחלות זיהומיות בגיל הגבוה היא אתגר משום ההסתמנות הקלינית הבלתי אופיינית בחלק
ד”ר יורם בלשר מפרסם היום מאמר בעתון “הארץ” שבו הוא תוקף את הממשלה על כך שאינה מאשרת את ההצעה לקביעת תקציב קבוע של עדכון הסל.
הדעה הרווחת היא כי קופות החולים גובות ממבוטחיהן תשלום דומה עבור רוב התרופות. ואולם, בהתבסס על מדגם של 38 תרופות מרשם נפוצות, עולה כי שירותי
מירב ארלוזורוב, עיתונאית כלכלית בכירה בה”ארץ” תקפה השבוע פעמיים את המערכת הרפואית בישראל. אמש, היא פירסמה מאמר שהחל בהתנהלות הדסה עין כרם בפרשת הטיפול ברה”מ שרון
בשנים האחרונות הבאנו בג’ורנל קלאב מידע המתייחס למחלות המתאימות לטיפול בהשתלת תאי גזע. דיווחים אלה חשובים בעינינו. מספר המחלות המגיבות לטיפול חדיש זההולך וגדל. חובה
שעות ערב מאוחרות בינואר, בחוץ קר וגשום, מדי פעם מדליק ברק את השמים ורעם מתגלגל מפר את רחש המטר המתחזק. זה הזמן לשבת בניחותא, להתרווח
מה מניע אדם צעיר ללמוד רפואה ? בהיותי סטודנט לפני שנים רבות, התרשמתי שעמיתי, בעלי אמביציה, בוחרים בעיקר במקצוע הכירוריגיה. הכירורגיה באותם ימים הייתה עטופה
כולנו עובדים בצורה אינטנסיבית, מי יותר מי פחות, עם דואר אלקטרוני. במידה רבה, הדוא”ל הפך להיות אחד מערוצי התקשורת המרכזיים והמובילים שלנו, בעיקר במישור העסקי והמקצועי.